בית המקדש נחרב לך, לא תבכה?

חודש תמוז כבר כאן, ימי בין המצרים מתקרבים אלינו בצעדי ענק ובמהלכם לא נשכח את העובדה הבסיסית: בית המקדש נחרב.

בקרוב נצטרך לצום בתענית י"ז בתמוז, ולאחר מכן שלושה שבועות של אבלות.

בלי מוזיקה, אסור להתחתן, לא מסתפרים ומשתדלים להימנע מטיולים או מרחצה בים.

ימי בין המצרים מסתיימים בצום תשעה באב, בו אנו מתאספים בבתי הכנסת רק כדי לשבת יחד ולבכות על חורבן בית המקדש, בקריאת מגילת 'איכה' ובאמירת קינות.

אז אם בית המקדש נחרב?

עברו מאז כל כך הרבה שנים, עם ישראל ברובו כבר חי בארץ ישראל, עם צבא חזק ועם יחסים דיפלומטיים מסודרים עם רוב המדינות והעמים בעולם.

אז למה בעצם אנחנו מתעקשים להתאבל מדי שנה על חורבן בית המקדש?

האם זה לא 'גלותי' מצדנו?

השאלה היותר קשה היא לא למה צריך להתאבל, אלא איך אפשר להתאבל?

בית המקדש נחרב… אוקיי!!

איך אני יכול לשבת ולבכות על כך שבית המקדש, שאף פעם לא ראיתי אותו ולא הכרתי אותו, נחרב הרבה לפני שסבא של סבא שלי נולד.

אולי אבכה גם על הדוד שמוליק שנפטר לפני חמישים שנה, כשאבא שלי היה תינוק?

איך אפשר להתאבל על משהו שלא הכרנו?

את השאלות הללו הצגנו בפני הרב משה כהן, מחבר הספר 'ממלכת כהנים'.

"כשאנחנו בוכים על חורבן בית המקדש", מסביר הרב כהן, "אנחנו לא בוכים על העצים והאבנים.

"לא על העבר אנו מתאבלים, אלא על ההווה. על מה שקורה עכשיו!

"אפשר להתאבל בהרבה הרבה דרגות של עומק.

יש מי שמתאבל על גלות השכינה.

השכינה הקדושה יושבת בצער מחוץ לביתה שנחרב. הקב"ה מתאווה לקרבנות של עם ישראל, ואנחנו לא יכולים להקריב לו קרבנות.

"זה מאוד עצוב.

"אפשר להתאבל על המצב הכללי של עם ישראל.

אנחנו בגלות.

כן, גם כאן בארץ ישראל עם הצבא החזק וכל סמלי השלטון, אנחנו עדיין זקוקים לחסדיה של ארה"ב שתטיל ווטו במועצת הביטחון.

"אנחנו תלויים בחסדיו של ארגון החמאס שברצותו מכניס את כל המדינה למקלטים, ובחיזבאללה שמאיים להמטיר עלינו מאתיים אלף טילים ביום אחד".

אסון תמידי

"חורבן בית המקדש זה לא אסון מהעבר", מוסיף הרב כהן.

"זה אסון תמידי שפוגע בנו בהרבה מאוד מישורים.

"יש חלקים של האבל והחורבן שנוגעים ממש לכל אחד מאיתנו.

כשתהיה הגאולה השלמה, כל החולים יתרפאו, המתים יקומו לתחייה, החיים שלנו יהיו טובים יותר ושמחים יותר.

"כתוב בספרים שאפילו השמים איבדו מזוהרם ובהירותם כשנחרב בית המקדש, הכל עצוב יותר וקודר יותר בגלל שעדיין לא נגאלנו.

"כל אחד יכול וצריך להתחבר לעניין הזה של החורבן מנקודת המבט שלו.

"מההסתכלות על הגשמיות שלו ועל הרוחניות שלו, למצוא את המקומות שבהם הוא חרב, שבהם הוא רחוק משלמות, ולבכות על כך.

"ובעזרת ה' נזכה בקרוב שיתקיים בנו מאמר חז"ל, "כל המתאבל על ירושלים, זוכה ורואה בבניינה".