תתחיל לחיות ב…נוח!

לכל החבר'ה בשכונה, תמיד היה כיף להיות בחברתו. הייתה איזושהי תחושה בלתי מוגדרת שחשת כששוחחת עמו שגרמה לך לרצות עוד ועוד. לא היה קל לעצבן אותו, ולראות אותו מדוכדך – היה מראה נדיר במיוחד. "הוא פשוט בן אדם נוח" אמרו כל מכריו. כנראה, שלא לחינם קראו לו נוח…

בכל חברה וסביבה בולט לו האדם הזה שנוח מאוד להיות בסביבתו ונינוחות קורנת ממנו על כל סבביו. למידה האנושית החברתית המיוחדת הזו, קוראת המשנה בפרקי אבות "נוח לבריות".

לדברי המפרשים, המידה המיוחדת הזו היא זו שאפיינה את התנהגותו ומעשיו של נוח, המוכר לנו מפרשת השבוע – פרשת נוח, כאדם היחידי בעולם שנבחר להינצל מהמבול הנוראי שנגזר על העולם, עד שנאמר עליו "ונוח מצא חן בעיני ה"'. כפי שהתורה מרמזת בשמו של נוח – "נוח", אומרים המפרשים, היותו "נוח לשמיים ונוח לבריות" היא זו שגרמה לו למצוא חן בעיני ה' ולהינצל מן המבול.

מאחר ואין מי מאיתנו שלא היה מעוניין לנכס לעצמו את ביטוח ההצלה מגזירות רעות העלולות חלילה וחס להתרחש, כפי שקרה לנוח בימי המבול, הרי זה מאוד מסקרן אותנו: כיצד נוח מצא חן בעיני ה'? מה הוא עשה בשביל זה? אז נכון, הוא היה "נוח לבריות" אך מה זאת אומרת "נוח לשמיים"? כיצד אנחנו יכולים לעשות זאת גם?

אם נבין מה הופך בן אדם להיות נוח לבריות, נוכל להסיק מכך כיצד ניהפך להיות נוחים גם לשמיים. לא קשה לנו להבחין כי בכדי שנחוש בנוח לצידו של מישהו, צריך שלא יהיה לנו חיכוך וויכוח איתו. אף אדם לא ייהנה להתחבר עם אדם שתמיד צריך להתגבר עליו ולנצח אותו ולעומת זאת, אין מי שלא נהנה מלשהות בצידו של מישהו שתמיד מבין אותו ומזדהה איתו. כנראה, שזה פשוט נוח להיות רגוע שליו ונינוח…

כך בדיוק, גם אדם נוח לשמיים, גורם במעשיו ובאורח חייו נוחות ל…אלוקים! אם הוא במעשיו מגלה הזדהות, הבנה ואמונה ברורה בתורת השם ובמצוותיו, מסיר את ההתנגדויות הפנימיות שלו ופתוח לקבל את דברי התורה, האם זה לא ממש נוח לתת לו את התורה, את החיים ואת כל הטוב שבעולם? אדם כזה, יוכל להצליח למצוא חן בעיני ה', גם כאשר כל העולם שסביבו מכעיס אותו עד כדי שהוא מחליט להשמיד אותו במבול.

נכון, זה קשה. לפעמים זה מעצבן ומכביד, אבל בואו נחשוב: האם זה לא ברור לנו כי עלינו לשמוע בקולו של מי שנותן לנו את החיים? האם זה לא ברור לנו כי עלינו להקדיש את עצמינו, למי שבזכותו יש את "עצמינו"?

אם נקדיש כמה דקות לחשוב על כך ולהפנים זאת, נוכל לראות ולהיווכח כי כמות המריבות הפנימיות שלנו עם עצמינו ועוצמת המאבקים בין שני יצרינו, הולכים ופוחתים ואנו נעשים יותר שלמים עם נפשנו והרבה יותר נינוחים. נוכל לראות, כמה מפתיע, כי לקיים את התורה זה יכול להיות ממש נוח…