ל'חופש' נולד?

בציפיה דרוכה המתינו התלמידים לחופש הגדול שישחרר אותם מן השיגרה, ובעיקר מהעול המעיק של לימודים, שעורים, מבחנים וכל  השאר.

המחנכים, בתוך תוכם, דוקא מודאגים מהשחרור הזה. יש להם סיבות טובות לחשוש. חודשיים ימים שבהם לא מוצבות בפני הנערים הצעירים שום מגבלות, מלבד המצפון האישי שבגיל הזה עדין אינו מפותח דיו –  גורמים למחנכים כאב ראש לא קטן.

תפקידנו כהורים, לחשוב עבור ילדינו על מסגרות חיוביות שימלאו את חלל הזמן שנפער, בתוכן חיובי.

החופשה יכולה להיות נהדרת, בתנאי שהיא מנוצלת למנוחה, למילוי מצברים ולרענון הכוחות לקראת שנת הלימודים הבאה. חופשה כזו שמשמשת קרש קפיצה מעמדה נוחה יותר לשנה הבאה – היא אפילו חיונית.

אבל חופשה של שבירת מסגרות, של פריקת ערכים ושל שחרור יצרים – אפשר לשער מה יהיו תוצאותיה. הנזקים הבאים בעקבותיה הם לעיתים בלתי הפיכים ובכל מקרה גורמים למפח נפש.

מסגרת חינוכית

בעית הבעיות בענין זה היא דוקא אצל ההורים. התפיסה הרווחת בקרב הורים רבים היא שאין להם להתערב או להכתיב את עיסוקיו של הילד.

רבים הם הדוגלים בהשקפה שאדם ליברלי אינו רשאי להתערב במעשי  ילדיו יותר מדי, כי איזו זכות יש לו לכוף את ערכיו על מישהו אחר? לכל היותר מותר לו להציג בפני ילדו את  כל האפשרויות ושהילד יבחר ביניהם. ואם כך תמיד, בעת החופשה על אחת כמה וכמה שאל לו להורה להכתיב לבנו ולבתו איך לבלות, במה להתנסות ואת מי להכיר.

המציאות הזו משקפת את עומק השבר שהחברה מצויה בו. כאשר אין לאדם אידיאלים שבהם הוא מאמין בכל לבו ונפשו, הוא מאבד ענין בחינוך כלשהו. העיקר להעביר בנעימים את השנים שאנו חיים על פני האדמה ו"שהילד יעשה מה שטוב לו".

אנשים לא אוהבים כשמציגים את כל צורת החיים הזו כריקנות. אבל מה לעשות?- כשאין תכלית, אין תוכן, אין ערכים ואין עקרונות – אז אין מילה אחרת להגדיר זאת אלא כ'ריקנות'.

הגישה הנכונה היא זו שהתורה מלמדת אותנו, כי אדם מצד עצמו "עיר פרא יולד". הוא צריך לחנך את עצמו, להשתלט על יצריו, לאמץ ערכים חיוביים, לפתח את הכישורים הרוחנים שלו. כל זה לא בא מאליו. נדרשת כאן עבודה, ממש כשם שצריך להתייגע  כשמבקשים להפוך חומר גלם ליצירת אמנות.

אדם לעמל יולד

הדברים  מופנים לתלמידים. שנה שלימה עמלתם להתקדם ולהצטיין, כל אחד לפי כוחו וכשרונו. עליכם לזכור שכל הדברים הטובים נקנים בהרבה עמל. אבל, גם אחרי הקניה – עדין נדרש עמל רב כדי לשמור עליהם ולהיטיב אותם עוד יותר.

בחופש צריכים לנקוט במשנה זהירות, כדי שלא להפסיד, חלילה, את כל מה שיגעתם עליו. זכרו, אנחנו כאן כדי לעבוד  ולהשקיע בעצמנו.

עוד

בקטגוריה

אל יאוש – הקיץ לפניך תקשיב למוזיקה הזאת