'איש מחשבים' למי שמשחק 'טטריס'?

שנה שלמה הם מחכים לימים הללו, אותם הם מכנים בשם הכל- כך אהוב עליהם: "חג שבוע הספר העברי". כשמגיע "חג שבוע הספר העברי" שלהם, הם מזדקפים בגאווה מול הציבור שאינו מכיר את ה"חג" הזה, כאילו ביקשו לומר: הי אתם שם עם הכיפות השחורות, למה אתם אומרים שהחינוך החילוני פשט את הרגל?למה סתם להשמיץ?- בבקשה, צאו לכיכרות ולקניונים בערים הגדולות וראו את החיזיון הנפלא של "חג" שבוע הספר העברי. ראו את "עם הספר" במיטבו.

איפה יש עוד דבר כזה בעולם? המוני מטיילים משוטטים בין דוכני ספרים כשהם מחוייכים ומדושני תענוג, ואפילו קונים כל מיני ספרים. דוכני הגלידה והתופינים כורעים מעומס החוגגים, המשלבים את הטיול המענג בין דוכני הספרים עם ההנאה הגסטרונומית האופיינית לעם האוכל בשוק. עיתונאים משוטטים בין הדוכנים ומראיינים דמויות מזדמנות המחזיקות שקית ניילון עם ספרים בתוכה: סליחה אדוני, מה מביא אותך ל"שבוע הספר", הרי יש כל- כך הרבה מקומות בילוי בעיר? והלה, מצביע על השקית שבידו ועונה בעיניים בורקות מאושר את מה שהתקשורת כל- כך אוהבת לשמוע:צריך גם משהו בשביל הנשמה, לא?

בימי "חג שבוע הספר העברי", כלי התקשרות כאילו מתחרים ביניהם מי יצליח לתאר במילים גבוהות יותר את השקיקה לספר, המאפיינת את החברה הישראלית. סופרים ואנשי רוח, הגיגנים ופוליטיקאים- מזדקנים מספרים בערגה על האהבה האישית שלהם לספר העברי ומעלים על נס את העם הזה, שלמרות של הצרות, מה שמאפיין אותו לעומת כל האומות הוא, היותו "עם הספר". הנה, ראו, בניגוד למה שמקובל לחשוב על העם הזה, יש שבוע אחד בשנה שבו הוא מבלה את זמנו בשוטטות בין דוכני הספרים במקום במזללות ובמגרשי ספורט. איזה יופי. "עם הספר".

ספרים – ספרים, אח, איך שזה מחמם את הלב. הריח המשכר של הנייר המודפס, המגע הנעים של היד בכריכת הספר, התחושה המענגת של עלעול הדפים בכף היד, ואפילו ניחוח הדבק של הספרים החדשים שזה עתה יצאו מהדפוס. "עם הספר", איזה עם מפואר עם ערכי- רוח נעלים שכאל. את האהבה של "עם הספר" לספרים אי אפשר למצוא בכל מקום אחר בעולם.

העובדה שבישראל נערך מדי שנה בשנה אירוע מיוחד של מכירת ספרים, היא הראייה טובה ביותר שהעם בישראל הוא הרבה יותר נעלה מכל גויי הארץ. הוא אוהב ספרים , הוא עוקב אחר הנעשה בשוק הספרים , הוא בא בהמוניו לארועי "חג שבוע הספר", מטייל להנאתו בין דוכני הספרים, סופג לקרבו את ניחוח הספרים, פה ושם גם רוכש ספרים, ואפילו קורא בהם- אח, ממש "עם הספר". כל –כך נפלא.

התואר "עם הספר", בו הכתירו את עצמם, משמש להם כנחמה על כל הבעיות החברתיות המאפיינות את החברה הישראלית. כן, נכון- הם מודים בלית ברירה- מערכת החינוך בארץ מצויה במשבר עמוק , תחלואי החברה הישראלית קשים ומדאיגים, הנוער גדל פרא בלי להבחין בין ימינו לשמאלו, אבירי התרבות הישראלית נחשפים בחרפתם, בן קם באביו, תלמיד במורו, הרמה המוסרית מתדרדרת ללא הרף – אבל למרות הכל יש לנו במה להתפאר: אנחנו "עם הספר". איפה יש עוד בעולם עם כזה? באיזה עוד מדינה בעולם אפשר לראות את ה"עמך" נוהה בהמוניו לשוק הספרים? ועוד בימים של מצוקה כלכלית ומשבר חברתי. איפה עוד אפשר למצוא בעולם כולו תשוקה כל- כך עזה לספר?

 רוצה לקרוא עוד דעות?

               > במשוך היובל

               > על נורמות חברותיות שלמדתי בבנק

               > פרשיות הריגול

               > "גניוס יהודי"

               > מערכת חינוך חסרת חינוך

לא נעים לקלקל להם את החגיגה, אבל , מה לשעות, הנתונים העובדתיים על סוגי הספרים שהישראלי המצוי רוכש, לא מצדיקים את הצרמוניה סביב ההגדרה "עם הספר". גם אם ידקלמו מאה פעמים "עם הספר, עם הספר, עם הספר", הם ישארו מה שהם באמת. הנתונים על מכירת הספרים ב"חג שבוע הספר", מלמדים כי כמעט כל הספרים שלא נועדו אלא לסייע לקורא לשרוף את זמנו. רק אחוז קטן- ממש שולי- הם ספרי לימוד ועיון, הגות ומחשבה.

על משקל האמרה המפורסמת "אמור לי מי הם חבריך ואומר לך מי אתה" ,אפשר לומר "אמור לי מה אתה קורא ואומר לך מי אתה". עם הקורא ספרי בישול הוא לא "עם הספר", אלא עם האוכל. גם מי שקורא אלבומי תמונות ואפילו ספרי סיפורים ודמיונות, לא ראוי לתואר "עם הספר". העובדה שהכלי המסייע לו להעביר את זמנו או לספק את יצריו, עשוי מניירות כרוכים- איננה מלמדת על יתרון כלשהו שיש להם שיטות אחרות או כלים אחרים לבלות את זמנם. היא מלמדת בסך הכל כי יש לו סגנון משלו להשיג את מה שאחרים משיגים בסגנון שלהם.

לאמיתו של דבר הביטוי "עם הספר" מתאים לחברה הישראלית, כמו שהביטוי "איש מחשבים" מתאים לתינוק שמתעסק במחשב טטריס.

מי שרוצה להכיר את "עם הספר" האמיתי, מוזמן להכיר בהיכלי התורה השוקקים רבבות תלמידים השוקדים על תלמודם יומם ולילה. במקום שנמצאים לומדי התורה, שכל עולמם הוא עמלה של תורה, שם נמצא "עם הספר".

מי שרוצה לראות את ניצני הדור הבא של "עם הספר", מוזמן לבקר בימים אלו בריכוזי היהדות החרדית ולראות את רבבות ילדי החמד המשתתפים במבצע "ש"ס לכל ילד", המשקיעים את עצמם ימים ולילות כדי שיוכלו להגשים את חלום הילדות הגדול ביותר שלהם: לזכות להשיג ש"ס אישי. במקום שגדלים ילדים המשתוקקים שיהיה להם ש"ס משלהם, שם גדל "עם הספר".

עוד

בקטגוריה

כשגביר העיירה מתחנן גאולה הטסט השנתי – נמאס לך ולא הולך, מדוע זה לא זה?