הלכות תקיעת שופר

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט)

  • מצוות "עשה" מן התורה לשמוע קול שופר ביום הראשון של ראש השנה, ומצוה מדרבנן לשמוע קול שופר גם ביום השני.
  • זמן תקיעת שופר: ביום, מהנץ החמה (בדיעבד מעלות השחר) עד שקיעת החמה.
  • נשים פטורות ממצוות שופר כמו בכל המצוות שהזמן גרמן. אבל הרשות בידן לקיים את המצווה.
  • קטן שהגיע לחינוך (כ – 6-7 שנים) חייבים לחנכו במצוות שופר.
  • התוקע צריך לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם. לא התכוון התוקע להוציא את השומעים לצאת, לא קיים המצווה.
  • צריך להאזין היטב לתקיעות, ואין להפסיק בשיחה עד סוף כל התקיעות.
  • מי שאינו יכול ללכת לבית הכנסת לשמיעת התקיעות, חייב לשמוע או לתקוע לבדו בביתו.
  • חל יום ראשון של ראש השנה בשבת, אין תוקעים בו בשופר.

הלכות תקיעת שופר וברכותיה

  • התוקע עומד ליד הבימה שעליה מונח ספר התורה, כדי שבזכות התורה יעלה זכרוננו לפני ה' לטובה.
    הברכות והתקיעות צריכים להיות בעמידה, הישענות על דבר מה (באופן שאם ינטל אותו דבר יפול) הרי היא כישיבה.
  • התוקע מברך "לשמוע קול שופר" (שהמצוה בשמיעה ולא בתקיעה) ו"שהחיינו". למנהג האשכנזים מברך "שהחיינו" בשני הימים ולמנהג הספרדים רק ביום הראשון (או ביום השני כשחל יום הראשון בשבת).
  • התוקע צריך להחזיק את השופר בצד ימין.
  •  פי השופר יהיה למעלה, ומוגבה מעט.
  • נהוג שתלמיד חכם מקריא לתוקע את סדר התקיעות, כדי שלא יטעה, וכדי לתקנו שיתקע כדין.