גמילות חסדים, איך עושים את זה?

איש החסד הרב אברהם קאפ, מסביר מה הדרך הקלה והבטוחה ביותר לגמול חסדים עם הזולת.

אוהד אטינגר

הרב אברהם קאפ הוא איש מאוד מפורסם בבית שמש בה הוא מתגורר. הוא עומד בראשו של ארגון חסד ענק החולש על רוב הפעילות ההתנדבותית בעיר. הארגון מפעיל צי של אמבולנסים פרטיים שמגישים עזרה ראשונה, מסיעים חולים ונכים, מסייעים לחולים סופניים להגיע לביקורים בביתם בחופשות קצרות שהם מקבלים מהאשפוז הממושך ועוד ועוד.

הארגון גם מפעיל רשת של מועדוניות לילדי החינוך המיוחד, הוא מחזיק ביותר מ-25 סניפים שכונתיים של השאלת ציוד רפואי, מפעיל מרפאות שבת בכל השכונות החרדיות והדתיות, בתקופת הקורונה הוא הציל מאות חולים שנזקקו למחוללי חמצן, וזאת רשימה חלקית בלבד של פעילות הארגון הענפה.

בנוסף, הרב קאפ מכהן גם כיו"ר זק"א בית שמש, וגם בכובעו זה הוא עוסק בגמילות חסדים, אלא שהפעם זאת גמילות חסד מסוג שונה, הוא מסייע להביא נפטרים לקבורה, גם במקרים מורכבים ומסובכים כשמנוח לא החזיק באזרחות ישראלית או שאין בני משפחה קרובים שמסוגלים לטפל בסידורי ההלוויה והקבורה.

פנינו אל הרב קאפ וביקשנו ממנו טיפים… איך הכי כדאי לגמול חסדים על הזולת? להתנדב ב'עזרת אחים'? או בזק"א? ומה לגבי התנדבויות בארגונים אחרים? עדיך להתנדב ב'איחוד הצלה' או ב'יד שרה'??? בארגון 'ידידים' או בארגון 'השומרים'.

אבל התשובה של הרב קאפ הפתיעה אותנו:

"כדי לעשות חסדים עם הזולת, לא חייבים להקים ארגון, ואפילו לא להיות חברים בקבוצה מיוחדת", הוא משיב. "כל מה שצריכים לעשות זה רק לפתוח את העיניים ולמצוא מיליון הזדמנויות שמאפשרות לנו לעשות חסדים רבים מדי יום.

"לפעמים זה עט שאתה מלווה לחבר, לפעמים זו עזרה לגברת מבוגרת שקשת קשה לה להעלות את עגלת הקניות שלה לאוטובוס, לפעמים זה לעזור להורים או לאשה בבית, להוריד את שקית האשפה המלאה על גדותיה אל פח האשפה, או לשמור על הילדים כדי שאשתך תוכל לנוח…

"אני עצמי נוסע כל היום באמבולנס ומשתדל לעזור לאנשים כמה שיותר. אבל אתם רוצים שאגלה לכם סוד? את רוב מעשי החסד, אני עושה בתוך הבית, בבית הכנסת, בחדר המדרגות של הבניין ובכאלה מקומות. רוב מעשי החסד מתגלגלים לידיים שלי, בלי שאצטרך אמבולנס כדי לרדוף אחריהם.

"פעם זה לעזור לשכנים שעכשיו חוזרים מקניות ואפשר להושיט להם יד ולעזור להם לסחוב שקיות. פעם זה ילד קטן שנפל ונחבל ואפשר פשוט לתת לו סוכריה קטנה שתשמח אותו ותגרום לו להיות מאושר… בבית, לעזור לאשתי, או לילדה שלי, זה לא חסד? גם זה חסד. חסדים אפשר לעשות בכל מקום ובכל זמן. צריך רק לנצל את ההזדמנויות הרבות שבורא עולם נותן לנו".

  • אבל לפעמים דווקא המעשים ה'גדולים' והאציליים נותנים לנו את הסיפוק וההרגשה שאכן חוללנו שינוי, שעשינו משהו באמת טוב…

אני אספר לכם סיפור שקראתי ומאוד התחברתי אליו… אשה אחת מספרת שבבניין ממולה מתגוררת לה אישה מבוגרת אלמנה בודדה. מדי פעם כשהיא אופה עוגה, היא פורסת כמה פרוסות ומביאה לשכנה, שיהיה לה קצת נחמד.

"פעם אחת הלכה להביא לה עוגה שהכינה, השכנה שמחה כל כך, ושחה לה שהביקור הקצר הזה עשה לה טוב בנשמה.. השכנה המבוגרת גם ניצלה את ההזדמנות וביקשה שהמבקרת הצעירה תבדוק עבורה את הכדור שעליה ליטול…

"לדבריה כבר יומיים היא לא נטלה את התרופה שהיא נוטלת מידי יום, כי היא לא הצליחה לזהות את הכדור הנכון ופחדה לבלוע כדור שעלול יזיק לה. מיותר לציין שגם זה שהיא לא לקחה את הכדור לו היא זקוקה, זה מאוד מסוכן עבורה. כך ההשכנה הביאה לה פרוסת עוגה וזכתה להציל את החיים שלה!!!

"אני יכול לספר לכם סיפור נוסף שסיפר לי חבר בשם יוחנן: פעם הוא נסע לבקר את הוריו המתגוררים בירושלים, וכשראה שנגמר להוריו החלב, הוא ירד למכולת הסמוכה כדי לקנות חלב, וראה שם עובד חדש וצעיר, שהיה נראה מאוד מבולבל, ולא כל כך הסתדר בעבודה.

"יוחנן, החליט לעשות מעשה טוב. הוא ניגש לעובד הצעיר, טפח על שכמו ואמר לו: אני רואה שאתה בחור טוב, אתה נראה לי איש מאוד יסודי ורציני. אני בטוח שתצליח בעבודה.

"כעבור שנתיים, כשיצא לו לרדת שוב אל המכולת שליד בית הוריו ולקנות שם כמה מוצרים, ניגש אליו העובד הצעיר וטפח לו על שכמו… "אתה האיש שהציל לי את החיים", אמר לו.

"יוחנן הסתכל עליו, הוא לא זיהה אותו ולא זכר את הסיפור. אבל העובד הצעיר סיפר לו שהוא התקבל לעבודה במכולת אחרי שפוטר מכמה מקומות עבודה קודמים, בכל מקום היו מעסיקים אותו יומיים או שלושה ומאז מפטרים אותו כי הוא לא הצליח להשתלב בעבודה.

"אני החלטתי שזה הניסיון האחרון שלי, ואם הוא לא יצליח, אני לא אנסה שוב", סיפר העובד, "ובאמת לא הצלחתי, הכל נפל לי מהידיים ולא ידעתי איפה לשים ואיך להסתדר. כבר הרגשתי שעוד רגע מפטרים אותי ואני מאבד תקווה…

"ואז באת, כמו מהשמים, ונתת לי טפיחה על השכם, אמרת לי שאני איש חרוץ ויסודי, שאני אדם רציני. גרמת לי להרגיש מוצלח! מאותו רגע כל התפיסה שלי על עצמי השתנתה. האמנתי בעצמי ובאמת הצלחתי בעבודה…

"כמו שאתה רואה אני עובד כאן עד היום, שנתיים! ואני לא עובד פשוט, היום אני המנהל הראשי של המחסן ואני אחראי על עובדים אחרים. וכל זה בזכותך!".

"בסיפור הראשון שסיפרתי השכנה הצעירה, הצילה את החיים של השכנה המבוגרת עם פרוסת עוגה. בסיפור השני, יוחנן החבר שלי, הציל את הבחור עם מילה טובה!!!

"ואני יכול לומר לכם, שלפעמים אפשר להציל אנשים אפילו בלי לדבר איתם. רק לחייך אליהם, להאיר להם פנים… אין לכם מושג איזה שינוי אתם יכולים לעשות עם חיוך!".