לפני שבועיים התקשר אלעד וסיפר לי על האקזיט הגדול שהוא מתכנן

זהו סיפורו של יניב על ההתמודדות בבחירתו בחיי התורה והנצח

מאת: הרב ישראל היימן

יניב קם ממקומו בסערה, הוא יצא מבית המדרש כרוח רפאים וכמעט נתקל חזיתית במשה, חברו לחדר שחזר כעת עם ספר גדול בידיו פנימה אל בית המדרש,

היי… מה קרה לך יניב, שאל משה, אבל לא זכה בתגובה,

יניב המשיך במהירות לכיוון היציאה מהישיבה ולא הסיט את מבטו אפילו,

הוא היה שקוע מידי בעצמו בשביל להבחין במישהו אחר עכשיו, הוא מרגיש שהוא לא מסוגל כבר, אני לא טרי כל כך בישיבה, הוא חושב לעצמו תוך כדי הליכה מהירה, כבר כמה חודשים טובים מאז שעזבתי הכל מאחורי ונכנסתי תחת כנפי השכינה, עד לפני שבועיים הכל היה בסדר, שום דבר לא הפריע לי בדרך אותה בחרתי בדי עמל ויזע, אבל מאז ההצעה של אלעד, הדוד היקר, אני מרגיש שהכל מתערבב לי בראש,

לפני שבועיים התקשר אלעד וסיפר לי על האקזיט הגדול שהוא מתכנן, לפתוח חברה מצליחה ולעשות הרבה כסף כבוד וקרירה בתחום בו הוא ואני כל כך מתמחים, הוא מציע לי לנהל את החברה ולהצטרף להצלחה, לא שיש לי משהו עקרוני נגד להרוויח כסף אבל כרגע אני באמצע ליישם תכניות קצת אחרות…

אני מצליח תודה לקל בישיבה, יש לי מעמד בין הבחורים כאן, אני מסתדר עם לימודי הגמרא וכל השאר, אני גם רוצה ושואף לגדול בתורה,

אבל אני רוצה גם כסף, קרירה, להיות איש מצליח בחיים,

ואולי זה לא סתירה? אולי יש דרך לשלב בין חיי תורה לבין הקרירה והעבודה המניבה? אם כן איך עושים את זה? יש לי עוד הרבה מאד ללמוד כדי להיות תלמיד חכם ושהעבודה לא תפריע לי לחיי הרוח, אבל אם אני לא יצא עכשיו ואשקיע את עצמי לעזור לאלעד להקים את החברה אני אפסיד את ההזדמנות הפנטסטית שלא בטוח שתחזור אי פעם,

יניב הרגיש שהמוח שלו מתפוצץ ממחשבות, בכזו דילמה אמיתי הוא לא עמד אף פעם מאז שהוא זוכר את עצמו.

יניב התיישב בכבדות על ספסל בירכתי הגינה העירונית שבקצה הרחוב שהייתה כעת ריקה מאנשים וניסה לנשום עמוק ולהשליט סדר במחשבות שאיימו להטריף את דעתו, שבועיים הוא מסתבך ככה עם עצמו, לא מספר לאף אחד, לא מרגיש מספיק קרוב לאף אחד אליו הוא יכול להשיח את דאגותיו, עכשיו זה התפרץ החוצה, הוא לא מסוגל להמשיך ללמוד אפילו עוד דקה, הוא חייב כבר להגיע להחלטה, אלעד כבר לוחץ לקבל תשובה והוא מבולבל מאד,

ידיו של יניב קפצו והתמתחו חליפות והוא היה נראה כאילו כל משא המדינה והעם יושב על כתפיו הצעירות,

יניב עצם את עיניו ומליבו בקעה תפילה חרישית, אלוקים אתה כל כך גדול, תעזור לי לצאת מהפלונטר הזה, תן לי להגיע להחלטה נכונה בשבילי ולהיות רגוע עם כל החלטה שאני אקבל,

הוא פקח את עיניו וראה מולו אדם מבוגר עם זקן לבן ארוך שמביט בו בעיניים טובות ושואל ברוך, אתה נראה לי נסער בחור צעיר, מה קרה? ספר לי, אולי אני אוכל לעזור לך?

יניב היה בטוח שהוא נמצא בתוך איזה חלום או סרט מוזר, מאיפה הוא צנח לכאן הזקן הזה? מי זה? אליהו הנביא?? מלאך? הסיטואציה היתה לא ברורה בעליל.

אל תיבהל הצטחק הזקן, ישבתי כאן להתחמם בשמש הנעימה ולמדתי משהו, אבל מהרגע שנכנסת לגינה בסערה כזו תפסת את מבטי וזה נראה שמשהו מעיק עליך, דקות ארוכות אתה יושב כאן ואפשר כמעט במציאות לראות שיש לך מיליון מחשבות שרצות בראש בערבוביה ובלי סדר, וזה מציק לך, אגב קוראים לי הרב יצחק, ואני גר כאן ממול ואם תרצה לשוחח אפשר לעשות את זה גם בבית בנחת וברוגע,

אה, נעים מאד, אני יניב, הוא התעשת, איך אתה יודע את כל זה מה אתה קורא מחשבות?

לא צריך לקרוא מחשבות, חייך הזקן שעכשיו כבר יש לו שם מסודר, צריך רק להסתכל עליך ולראות את הפנים שלך הם ממש מדברות…. אם תרצה קוראים לזה ניסיון חיים, המשיך הרב יצחק, נו, לא תעלה לאיזה כוס קפה?

יניב המופתע החליט לזרום עם האירוע, הוא תמך קלות ברב יצחק ועלה איתו לדירתו הקטנה והמסודרת,

על כוס קפה ובאווירה הנעימה מול אדם שהוא לא מכיר ואין לו שום דבר איתו יניב הרגיש שמשתחררות לו המילים, הוא שפך את ליבו על שלל הלבטים השוכנים להם בין מסתוריו, הוא הרגיש חופשי לדבר על כל הצדדים ועל המשמעות של כל צעד כפי שזה נראה לעיניו, בעיקר בלט שם הבלבול וחוסר היכולת להחליט מה הוא רוצה מעצמו ומהם שאיפותיו להמשך החיים, להיות רב או אברך, מנהל מפעל או איש עסקים,

הרב יצחק ישב כל אותה העת והקשיב, פשוט הקשיב, בלי לעשות כלום, ומעבר למספר שאלות קישור והבנה קצרות הוא לא התערב ולא ניסה להביע דעות.

כשיניב סיים את ההרצאה הארוכה הרב יצחק קם בלא אומר ודברים והוציא מהארון ספר ישן, על כריכת הספר היה כתוב 'דרך השם לרמח"ל', הוא הניח את הספר ואמר ליניב, תקשיב ידידי הצעיר, שמעתי הכל ואני רק רוצה ללמוד איתך את ההקדמה לספר אותו כתב הרמח"ל, ההקדמה הזו מעבר למה שהיא הקדמה לספר היא יסוד ענק לחיים וחוץ ממה שהיא תעזור לך עם הלבטים שלך היא גם תתן לך דרך להמשך החיים,

יניב התרווח במקומו והרב יצחק התחיל להסביר,

הרמח"ל בהקדמתו מתאר את אתגרי החיים כגן גדול שהאדם העומד מולו מנסה להבין את הסדר והתכנון של מי שנטע את הגן, הנה אם הוא אדם שאיננו משכיל הוא רואה מולו יער מבולגן המורכב מערבוביה של צמחים והוא אינו מנסה כלל להבין מה נמצא מולו, אדם כזה יכול להעביר את שנותיו לריק בלי כל תכלית, נע ונד מכאן לשם הלוך וחזור בלי להבין מה נעשה סביבו ומה התכלית של כל מה שהוא עושה או מה שעובר עליו, אבל האיש הנבון בעל המחשבה ואוהב החקירה הרי הוא רואה מולו גן יפיפה הנטוע במחשבה תחילה ושלכל חלק ופינה בו יש תכלית ומטרה, האדם הזה, המשיך הרב יצחק, הוא עומד נבוך מול המציאות אותה הוא רואה לנגד עיניו ומתפלא לעצמו מהי המטרה בכל חלק ולמה נועדה כל פינה בגן, והתמיהות האלו מפריעים לו ומציקים לו עד כאב, נפשו של האדם המשכיל לא מוצאת לעצמה מרגוע אל מול האתגרים שהחיים מזמנים לה לא רק בגלל הצורך להתמודד עם האתגרים האלו אלא גם ובעיקר בגלל הרצון להבין מה תועיל לו ההתמודדות, למה מתכוון מי שמביא לו את ההתמודדות ומה המטרה והתועלת בעצם ההתמודדות,

הרב יצחק לקח אתנחתא קלה והציץ ביניב לראות האם הוא מחזיק ראש ומצליח לעקוב אחרי הדברים, כשהוא ראה את פיו הפעור ועיניו המרוכזות הוא נטל כח להמשיך בהרצאה המלומדת,

הרמח"ל לא עוסק בכלל עם האיש שאינו משכיל, איתו אין לו מה לדבר בכלל, או איך אומר הפתגם, אם אין שכל אין דאגות, מכיר את זה?

יניב הנהן בתגובה, והרב יצחק המשיך,

דווקא זה שמנסה להבין זה שמציקות לו המחשבות, זה שטורדות אותו התמודדויות החיים הוא האיש איתו בוחר הרמח"ל לצאת למסע בספרו העמוק דרך השם לא לפני שהוא נותן לו את עצת הזהב איתה הוא הולך לאורך כל הספר,

וכך אומר הרמח"ל וכאן אני מגיע למה שאני רוצה לומר לך, קולו של הרב יצחק לבש ארשת צופנת סוד, העצה היא פשוט לשבת ולעשות סדר, לנסות לתת משמעות לכל דבר, לעקוב ולראות מהיכן מגיעה כל התמודדות, להגדיר נכון כל צד, להכיר את ההשלכות של כל חלק, להרים מבט ממעוף הציפור על הגן ולראות את כולו מלמעלה בצורה שתתן לך הגדרה ברורה וידיעה מוחלטת על כל המתרחש בכל רגע נתון עם עצמך ועם הסובב אותך,

סדר הדברים, יקירי הצעיר, הוא הסוד של כל העניין, אף אחד לא יחליט בשבילך, אף אדם חוץ ממך לא יעשה לך את העבודה, אבל בשביל להחליט לעצמך מה אתה רוצה ולאיזה כיוון אתה פונה בכל שלב בחיים אתה חייב להיות כנה וברור עם עצמך,

ואז יגיע גם הסיפוק ותחושת השלימות, כי אם אתה מחליט מחוסר ברירה, תמיד יהיו לך נקיפות מצפון, אולי לא עשיתי מה שצריך, אולי הייתי יכול לעשות יותר טוב,

את כל זה אתה חוסך, אתה יכול להיות שלם עם עצמך, להסיר את כל הלבטים וההתחבטויות, אם רק תשב עם עצמך ברצינות ותגדיר כל דבר בצורה נכונה.

הרב יצחק לגם מכוס המים שהיתה מונחת לפניו ונתן ליניב להכיל את עומק העניין,

אתה מבין יניב? אני לא יכול להגיד לך מה לעשות אבל דבר אחד ברור לי, אם תעשה לעצמך סדר בדברים תהיה גם שלם עם עצמך,

אתה יכול לקחת דף ועט ולסכם את הדברים לעצמך עד שתהיה שלם איתם, אתה יכול גם להתייעץ עם מישהו שמכיר אותך היטב ולבקש ממנו עזרה בהגדרת הצדדים, ויש עוד רעיונות שאפשר לבצע על מנת להגיע להגדרות הברורות ולסדר הרצוי, אבל דבר אחד תזכור תמיד, את ההחלטה אתה תצטרך לקבל בכל מקרה השאלה היא אם תהיה שלם איתה ואם תהנה ממה שאתה עושה, זה פשוט עניין של סיפוק איכות חיים….

הרב יצחק קם ממקומו והושיט את ידו לפרידה מיניב שנותר מהורהר, יניב קם בכבדות מהכיסא ונפרד ממנו בתודה על הזמן שהוא הקדיש לו, כשיצא משם הוא עדיין לא ידע מה הוא יחליט אבל היה ברור לו שהוא הולך לעבוד קשה בשביל שעם כל החלטה הוא יהיה שלם,

איך אמר הרב יצחק, עניין של סיפוק איכות חיים….