אירופה בוערת בלהבות התשובה

'רוברט' 'מישל' ו'יוהאן' מחייבים את כולנו!

שרגא הירשברג יצא לסיור טלפוני ביבשת אירופה, ושמע איך שישים שנה אחרי, אירופה שוב עולה בלהבות – הפעם להבות אש התורה * על התפתחות לימוד התורה בקהילות השונות * צעירים שמשליכים מאחורי גוום כל טוב העולם, כדי ללמוד תורה * על בי"ס יהודי חדש שעומד להיפתח בגרמניה, ועל ישיבה חדשה שעומדת להיפתח בצרפת * מסמך מרתק הכולל רשמי מסע טלפוני עם הרבנים הגאונים רבי יהושע ספינר מגרמניה, רבי ראובן אוחנה מצרפת, רבי בנימין עקשטיין מאנגליה ורבי נחמיה רוטנברג מאוסטריה – אנשי הלהבות של אירופה. מכנה משותף אחד לכולם ולכל הפעילות – דף הגמרא, שהוא המאור המחזיר למוטב כל יהודי – בכל מקום.

"אני כעת בחתונה", לוחש הרב הגאון יהושע ספינר שליט"א לתוך פומית הפלאפון. צלילי תזמורת נשמעים ברקע, והרב מבקש "תתקשר מאוחר יותר".

היה זה כאשר התקשרתי אליו, כדי לשמוע על הישיבה שהוא עומד בראשה: ישיבת "בית ציון" ב… ברלין שבגרמניה. מסתבר שהשיחה תפסה אותו בשעה הגדולה ביותר אצלו; שעה בה אחד מתלמידו מקים בית. בית של תורה.

שוחחנו למחרת. 

אולי זו סקרנות, אבל מי התחתן אתמול? אחד מתלמידי הישיבה?

"אכן. תלמיד יקר שמוצאו מרוסיה, הוא היגר משם לגרמניה וכאן מצא את דרכו לישיבה".

ככל שסיפורו של החתן דנן יהיה מעניין, הוא לא עבר את הגלגולים של 'רוברט' – שמתחתן בעוד שבועיים. רוברט נולד וגדל בבולטימור שבארה"ב. לימים זכה במלגת לימודים גבוהה ('פולברייט') שמאפשרת לו ללמוד במגוון אוניברסיטאות ברחבי העולם. הוא בחר באוניברסיטה של ברלין.

לצד לימודיו בעיר, פתח כסטודנט חברת תיור מקומית. באחד הימים הזמין אצלו צעיר יהודי סיור דרך התקשורת הממוחשבת. משום מה החליט הפעם רוברט להדריך בעצמו את הסיור, ולא לשלוח את אחד המדריכים שלו. במהלך הסיור – שהתקיים ביום שישי – גילה התייר שרוברט יהודי והציע לו להגיע לסעודת שבת בבית בו התארח התייר. בשבת בצהרים מצא עצמו רוברט סועד על שולחנו של הרב ספינר…

רוברט הציץ, נפגע וביקש להתקבל בישיבה. נאמר לו שעדיף לו לפנות לישיבות שמיועדות עבור אנגלוסכסים, כמו 'אור שמח' 'אש התורה' וכדו'. אך הוא התעקש ללמוד בברלין. הוא נכנס לישיבה ב'אלול' לתקופת ניסיון. לאחר 'יום הכיפורים' הוא ניגש לראש הישיבה, והבהיר שמבחינתו תקופת הניסיון הסתיימה. הוא רוצה להפוך לתלמיד מן המניין! כעבור שנתיים הוא התארס עם נערה חרדית ממוצא גרמני, ובעוד שבועיים הוא מתחתן.

למי שמתעניין: את החברה לתיור הוא כבר מכר מזמן.

 הרב ספינר: "בשנה האחרונה התקיימו אצלנו בברלין 12 חתונות. מאחורי כל חתונה עומד סיפור, דרמטי יותר, או דרמטי פחות".

'ישיבה גדולה' בברלין?

לאחר כל מה ששמענו השאלה אולי מיותרת, אבל בכל זאת: ישיבה בברלין – זה לא נשמע דבר טבעי?

הרב ספינר: "במשך השנים הפניתי שאלות שונות לראש הישיבה הגראי"ל שטיינמן שליט"א. השאלה הראשונה אותה שאלתי היא מה לענות לתורמים שכאשר אני מספר להם על הישיבה שלי הם דוחים אותי בנחרצות: ברלין??? לא!!! פניו של הגראי"ל הביעו בחזקה אי-הבנה והוא נזעק: אבל המטרה היא הרי בשביל יהודים!"

"אני יכול להבין כאשר יהודי זקן שסבל מהגרמנים, מגיב בדחייה למשמע השם 'ברלין'. אבל בא לא נתעלם מהעובדה שבגרמניה חיים כמאה ועשרים אלף יהודים, מדובר בריכוז היהודי העשירי בגודלו בעולם! אם היו שואלים אותי האם זהו רצונו של הקב"ה שהם ישארו פה, הייתי משיב בשלילה – אבל הם "שכחו" לשאול אותי… ואם כן מוטלת עלינו החובה לגרום כאן לאלף יהודים לחיות כמו שצריך – ושכל האחרים יראו שזה אפשרי! ישיבה בברלין זו כבר כיום עובדה קיימת, מובנת ומקובלת".

יש לכם בישיבה גם 'ייקים' מקומיים, אותנטיים ואמיתיים?

"זו שאלה טובה. רוב התלמידים הינם ממשפחות שהיגרו לגרמניה, למעשה אין כל כך הרבה יהודים גרמניים מקוריים שהם יהודים גם לפי ההלכה. אבל במשך השנים זכינו להוציא מכאן גם תלמידים יקרים יוצאי גרמניה. בשבוע שעבר התארס אצלנו תלמיד שהגיע הנה מהעיר 'המבורג'. כמו כן ישנן בנות מהקהילה היהודית המקורית אשר חוזרות בתשובה. הקהילה פה הולכת ונבנית; יש לנו כולל, ישיבה, מדרשה, ואני שמח לבשר לכם שלקראת 'אלול' אנו פותחים בית ספר יהודי!"

 

"'ישיבה-בחור' הוא דוגמא לכולם "

אבי זכרונו לברכה הגיע מטשרנוויץ. הגעתי הנה כדי להוכיח שבחור ישיבה הוא ההצלחה הגדלה ביותר! הוא מוצלח בתחום שהוא בחר לעסוק בו ובאורח החיים שהוא מעוניין בו. הישיבה שלנו מוכיחה שדמותו של בחור הישיבה מהווה דוגמא עבור הוריו. יש כאלו שפונים בהמשך למסלול של 'סמיכה', אחרים לעסקים אבל הבסיס של התורה שנלמדה בישיבה נשארת לעולם.

במהלך הפעילות שנמשכת כבר 8.5 שנים, כבר הכל יותר כשר ומהוגן במקום פועלות שתי מסעדות כשרות, מאפייה כשרה, ניתן להשיג חלב ישראל וכן מוצרים שמגיעים ממדינות שכנות.

'המאור שבה מחזירן למוטב' – במינכן

מברלין אנו מדרימים לכיוון 'מינכן', "חוצים את הגבול" באמצעות קו הטלפון לכיוון אוסטריה ומוצאים את עצמנו בוינה.

 האלפים האוסטריים, אינם הגבוהים ביותר באירופה. אך עם ה'גרוסגלוקנר' שמתנשא לגובה של 3,800 מטר, ועם ה'מרמולטה' שמתנשא לגובה של 3,300, אין מה להתבייש. מסתבר שתרבות הסקי אינה רק מציאות מקומית באוסטריה, אלא תרבות שמאפיינת את כל ה'הלוך-ילך' של הנער האוסטרי. הרב נחמיה רוטנברג, מפיץ תורה ויהדות באוסטריה ובאירופה בשנים האחרונות.

הרב רוטנברג פועל באמצעות ארגון 'זהות', שמחזיק במקום כולל אברכים ובית מדרש. ר' נחמיה גם מפעיל במדינה את התוכנית הבינלאומית לסטודנטים 'נפש יהודי'.

"משפט המפתח שלנו" פותח ר' נחמיה "הוא 'המאור שבה מחזירן למוטב'. אנחנו מושיבים מול הגמרא סטודנטים שרחוקים מיהדות כרחוק מזרח ממערב – וזה עובד! כמובן שמשלבים בפעילות הרצאות, שיחות וכו' אך הבסיס הוא לימוד הסוגיות בגמרא".

'סקי' ותעודת בגרות

ניתוח מעמיק של מצבה של יהדות אוסטריה, מביא למסקנה כי קיימות שתי משוכות עיקריות בדרך לישיבה הקדושה. ראשית, הנהנתנות שלמעשה מאפיינת לאו דווקא את אוסטריה אלא במידה כזו או אחרת את אירופה כולה. המשוכה השנייה היא: האוסטרים משוכנעים שכדי להצליח בחיים, חייבים לימודים אקדמאיים!

לשיטתם, הם לא צודקים?

ר' נחמיה: "ודאי שלא! מדובר בעצם בבדיחה עלובה. 95% מיהודי אוסטריה לא מתפרנסים מרפואה או משפט. רובן ככולם משפחות אמידות, אך לא מתחומים שמצריכים "תעודה". 90% מאנשי הקהילה הבוכרית כאן עוסקים בשיווק. הם מאוד מצליחים בתחום, אך כשזה נוגע לילדים שלהם הם משוכנעים שללא בגרות הילד לא יוכל להתפרנס…

בישראל, לדוגמא, עוסקים רבים במקצועות כמו ראיית חשבון וכדו', כאן זה לא מצוי בקרב היהודים והלימודים האקדמאיים לא ממש מועילים לפרנסה. אני יכול לציין דוגמא קיצונית של עשיר יהודי שעדיין לא למד לקרוא גרמנית – ויש יותר מאחד כזה… רק לאחר שאנו מעמידים את ההורים מול העובדות, ניתן להתחיל לדבר איתם על לימודים תורניים וישיבה".

דומה שאת המשוכה הבאה יותר קשה לדלג: הנהנתנות. לשם המחשה יצוין שילד שלומד בבית ספר יהודי יוצא לחופשות הן בימי החגים היהודים, והן בימי החגאות של הגויים – מלבד החופש הגדול כמובן. ילד מתרגל לחופשות אין סופיות וכשהוא גדל מאוד קשה לעקור ממנו את ההרגל.

ומה עושים בחופש? חלק גדול מהשנה עסוקים באימוני ומשחקי סקי. לא מדובר בשעשוע צדדי אלא בתרבות טבועה לעומק.

ר' נחמיה: "המקבילה הישראלית של נער אוסטרי שלא יודע לעשות סקי, זה ילד שלא יודע 'כתיב וכתב'! לומדים כאן סקי כשם שלומדים אנגלית בכל בי"ס בעולם. במשך השנה לומדים סקי ומתאמנים בהרי שלג לא טבעי. ובחופש יוצאים לסקי גדול באלפים האוסטריים. ניסינו לארגן קבוצות לימוד בחופשת החורף, וזה היה מאוד קשה".

"במידה דומה היה קשה לארגן אנשים ללימוד ביום ראשון. שכן מה זאת אומרת ללמוד ביום החופשי? כיום, בסייעתא דשמיא, הכולל שלנו "מפוצץ" בימי ראשון".

יוהאן רוצה ללמוד תורה

ולמרות כל האמור: בחורים אוסטרים מניחים הצידה את מגלשי הסקי ואת מקלות הייצוב וגולים למקום תורה. "זה לקח הרבה זמן" משחזר ר' נחמיה "עד שהצלחנו לבנות כאן דחף חברתי לכיוון הזה. התחלנו עם מסיבות 'מלוה מלכה' שהתפריט העיקרי שבהן היה הפיצה ולא הלימוד, אך לאט לאט כיום אנחנו כבר יכולים לשבת עם סטודנט ופשוט להתחיל ללמוד איתו. אין ספק שהתהליך כאן ארך זמן, וזאת לאור המחסומים שתוארו לעיל. אבל ברגע שהצלחנו להתפיס כמה צעירים חזק ללימוד – הכל השתנה".

"את ההשפעה ניתן לזקוף לזכות האברכים שפועלים כאן במסירות. אני סבור שחלק מההשפעה נוצר כאשר הורים התעניינו שוב ושוב כמה עליהם לשלם תמורת הפעילות עם הנוער, והופתעו לשמוע שהאברכים לא גובים 'עמלה' עבור ה'שירות' "

נקודה חשובה נוספת לציון היא העובדה שבאוסטריה המרחק שבין הבית לישיבה הוא גדול. כאשר 'יוהאן' מחליט ללמוד בישיבה הוא לא נוסע באוטובוס חצי שעה או שעה, אלא צריך לגלות למדינה אחרת. בווינה קיימת רק ישיבה חסידית אחת שהלימודים בה מתקיימים באידיש.

אז אולי תלמדו אותם אידיש!

ר' נחמיה: "זו לא הלצה. היה כאן בחור מהקהילה הבוכרית שלמד אידיש, והכנסנו אותו לישיבה החסידית. לפני חודשיים שלחנו בחור ללמוד בארץ. היה זה בתום שלוש שנות לימוד שלו אצלנו. אמא שלו שמעה על ישיבה מסוימת מחברה שלה, והיא הסכימה שהוא ילך ללמוד רק בישיבה הספציפית הזו. אביו הודיע לנו באופן חד משמעי שאם לא יקבלו אותו בישיבה זו, הנער ימשיך ללמוד בתיכון גויי. נאלצתי להפעיל לחץ אדיר וברוך השם הוא התקבל לישיבה".

"הלכה לבית ישראל" כובשת את אירופה

מאוסטריה אנו פונים מערבה לכיוון בריטניה הגדולה. הכתבה הנוכחית נועדה לסקר את מרכזי התורה הנודעים של יבשת אירופה, ובמסגרת כך לא ניתן להתעלם במהפכה שנעשה בזכות התוכניות של 'דרשו'.

לפני כן חובה להבהיר נקודה חשובה: לאחר כינוס הרבבה של 'דרשו' שהתקיים ב'יד אליהו' המספרים באירופה אולי נראים מעטים ולא מרשימים , אך מי שמכיר את המרחש באירופה יודע שהמספרים מרשימים, אם הצליחו לצרף באקס-לה-בן הצרפתית עוד עשרה משתתפים, זה שקול נגד מאה – ואף יותר – של משתתפים בארץ.

כמו בכל העולם, כך גם באירופה הולכת התוכנית החדשה "הלכה לבית ישראל" וכובשת. "כעת התחלנו לפעול בפריז" מדווח הרב בנימין עקשטיין שליט"א, מנהל 'דרשו' באנגליה שמצודתו פרוסה על כל אירופה. "מדובר בהתבססות ראשונית של 'דרשו' בצרפת. עד היום לא פעלו תוכניות 'דרשו' במדינה זו, וכיום התחלנו בפריז ובאקס-לה-בן. גם בווינה האוסטרית התחלנו לפעול כעת".

"האברכים שם מתנפלים עלי"

תוכניות 'דרשו' באירופה התחילו לפעול כבר בתחילת מחזור הדף היומי הנוכחי. תוכניות המבחנים החלו באנגליה, בערים 'לונדון' 'מנצסטר' ו'גיטסהד'. לתוכניות אלו נרשמו כמאתיים איש. "יש לנו כאן אברכים" מצהיר ר' בנימין בשמחה "אשר משתתפים בתוכנית 'קנין ש"ס', במבחן האחרון הם נבחנו על 1,100 דפי גמרא!"

בישראל היו קיימים גם בעבר מספר תוכניות מבחנים, באנגליה זה גם היה כך?

"לא. לפני 'דרשו' פעלה כאן רק תוכנית אחת, ובמתכונת מאוד מצומצמת. כאשר נרשמו ל'דרשו' 200 איש זה נחשב לפי המושגים שלנו להרבה! באנטוורפן שבבלגיה נרשמו 50 אברכים, וזה גם נחשב להרבה. אבל כל זה לא מתקרב למספר המרשים של 500 איש שמשתתפים בתוכנית 'הלכה לבית ישראל' ".

"כאשר החלה תוכנית 'קנין שביעית' הצטרפו אברכים לתוכנית, מה שמהווה חידוש בפני עצמו שאברכים בחו"ל ילמדו שביעית. אבל גם הם רצו שייכות למצווה. אם אי אפשר לקיים את המצווה בפועל, משתדלים לקיימה באמצעות לימוד הלכותיה".

500 משתתפים באירופה – האם המספר הזה ממצה את כלל המשתתפים הפוטנציאליים?

"וודאי שלא, עוד ועוד אנשים מתקשרים במשך כל הזמן ומבקשים להצטרף".

"החלום שדבר השם יגיע לכולם!"

מבריטניה לצרפת אין בעיה להגיע. הגאון רבי ראובן אוחנה שליט"א – רבה של 'מרסיי' – הוא אחד מבין הכוכבים הזוהרים בשמיה של אירופה התורנית. השיחה עימו מתנהלת בעברית, בה הוא מתבל מידי פעם ניבים בשפת האידיש. תוצאה של שנות לימוד רבות בישיבת 'מיר' בתקופת ראש הישיבה זצ"ל "רבי בייניש".

בשיחה עם הרב התבשרנו כי הישיבה שעל פתיחתה הוכרז בעת ביקור גדולי ישראל שליט"א במקום קמה וניצבה!

 

כבוד הרב; אולי נתחיל מהסוף: מה הציפיות של הרב מיהדות צרפת?

"כל מי שמשתדל בזיכוי הרבים כאן במדינה, חולם שדבר השם יגיע לכולם – גם לנידחים ביותר. הרבה שמעו על מרכזי התורה שקיימים בצרפת, אבל בל נשכח שבכל עיר ועיר – וגם במקומות רחוקים – ישנן קהילות יהודיות שיש לפעול עימן. פעמים רבות מדובר בקהילה לא מגובשת, כזו שהפעילות היהודית שלה מסתכמת בשכירת מתנ"ס לקיום תפילות הימים הנוראים. בכל מקום בו מתגוררים שלושים, ארבעים, שמונים או מאה יהודים יש לפעול, וכך למנוע את ההתבוללות".

קיימים גם שומרי תורה שמתגוררים לבד באזורים מרוחקים?

"ברגע שאדם נהפך לשומר תורה ומצוות, מטבע הדברים הוא עוקר לסביבה בה הוא יכול לקיים חיים קהילתיים. אבל שומרי מסורת בוודאי שישנם כאלו שמתגוררים לבד בין גויים. החלום שלנו הוא שלכולם יהיה קשר ליהדות – גם לנידחים ביותר- ולזה עדיין לא הגענו…"

לבחירות שמתקיימות בימים אלו בצרפת, ישנה השפעה על כל האמור?

"ברור שכן. כיוון שתלוי מה יהיה סדר העדיפות של נציג זה או אחר".

 

ישיבה חדשה תפתח במרסיי!

רצינו לעסוק בישיבה שעל פתיחתה הוכרז בעת ביקור גדולי ישראל שליט"א במקום?

"אכן השבוע פתחנו בסייעתא דשמיא את ההרשמה לישיבה החדשה שתוקם ב'מרסיי' ושמה בישראל 'אור חנניה'. הרעיון להקמת הישיבה הגיע מצד גדולי ישראל, לאחר שהצגנו בפניהם מספר שאלות והתשובה שלהם הייתה ההצעה להקים ישיבה! פתיחת הישיבה מתאפשרת רק תודות לביקור הלזה שהתקיים בשנה שעברה. בכל פעם שזכינו לביקור כזה, הבחנו בהשפעה החיובית שיש לדבריהם של גדולי ישראל שליט"א בהחדרת ערכי לימוד התורה וכו' ".

מדובר ב"השפעה חיובית", או במהפכה של ממש?

"אם אנחנו מתייחסים ליחידים ששינו את דרכם, הרי שמדובר במהפכות של ממש ולא רק במהפך יחיד. אך אם אנחנו מתייחסים לכלל, הרי שראשית כל זכינו שהביקור חיזק רבות את הנוכחים, ושנית שיהודים רבים התעוררו למושגים שלא היו מושרשים בקרבם קודם לכן. בשנים האחרונות אנו עדים להגדלה של כמות הצעירים שפונים ללמוד בישיבות. מדובר בכמות של פי שניים – ואפילו פי שלוש!"

זה לא "מהפך"?

"מהפך זה אלפים – לא מאות. אבל אין ספק שהערך 'ישיבה' נכנס היטב למושגים של יהדות צרפת".

נראה שהרב לא אוהב כותרות "בומבסטיות"…

"תמיד ראוי להיות זהיר. אנחנו לא בשיטה של לחפש כותרות. בעקיפין הכותרות לפעמים עוזרות – אבל צריך לעבוד עם 'אמת'… כבר אמרתי שאם אנחנו מתייחסים ליחידים ששינו את דרכם, הרי שמדובר במהפכות ולא רק במהפך. אך בנוגע לכלל, הרי מדובר באנשים שאינם שומרים תורה ומצוות. האם בארץ ישראל המצב מבחינה זו שונה?"

"עלינו לזכור שבסופו של דבר מי שמוביל את היהדות זו היהדות היותר חרדית. ככל ששכבה זו מתחזקת זה גורם להתחזקות בכל שאר השכבות. עצם העובדה שכיום הקהילות בצרפת יותר פתוחות לישיבות זה אומר שהתקדמנו הרבה. בעבר הרי התייחסו לישיבות כאל משהו שחור".

התיכוניסטים ידביקו את הפער!

הישיבה הגדולה 'אור חנניה' שתפתח ב'מרסיי' היא הישיבה השנייה שהרב אוחנה מקים. הראשונה הוקמה בקהילתו בפריז ויועדה לבוגרי תיכון. הישיבה החדשה תקבל בוגרי ישיבות קטנות, לצד 'תיכוניסטים'. בישיבה יופעלו שני מסלולים. בסדרים, בשיחות ובשיעורים הכלליים ישבו כולם יחדיו, אך בנוגע לשיעורים הרי שהתיכוניסטים יכנסו לשלושה שיעורים ביום – במקום לשיעור אחד.

מלבד זאת רמת הלימוד בשיעורים שלהם תהיה בתקופה הראשונה מותאמת לידיעותיהם. הרב אוחנה: "עם עבודה אינטנסיבית יוכלו התיכוניסטים להדביק את הפער. הניסיון מורה שבחורים שהתרגלו למבחנים בתיכון, והם נכנסים לישיבה עם הרבה מרץ הרי שהם משיגים די במהירות את האחרים".

במהלך הרישום מציעים לתיכוניסטים שהות של שנה אחת בישיבה, לפני ההליכה לאוניברסיטה. הניסיון שהצטבר בישיבה בפריז מורה שרבים מהם ישארו בישיבה לאורך ימים ושנים. המשפחות המסורתיות חוששות מהתבוללות, ורעיון הישיבה מוצע להם כטריז חזק נגד פגעי ההתבוללות.