“לאכול פירות לא מעושרים, זה כמו לאכול בשר מעורבב עם חלב חלילה וחס”

רבה של שכונת ‘גילה’ בירושלים, הגאון רבי אליהו שלזינגר שליט”א, על מהותו של ‘ט”ו בשבט’ ועל חשיבות הפרשת תרומות ומעשרות

יעקב א. לוסטיגמן

לקראת ראש השנה לאילנות, הלא הוא ט”ו בשבט, פנינו לרבה של שכונת ‘גילה’ בירושלים, הגאון רבי אליהו שלזינגר, וביקשנו לשמוע ממנו מעט על מהות החג ועל הדברים שחשוב שנדע בט”ו בשבט ובשאר ימות השנה.
העובדה שחכמי המשנה השתמשו בלשון ‘ראש השנה לאילנות’, מלמדת אותנו שביום זה גם דנים בשמים את האילנות ומחליטים איזה עץ יפרח בשנה הקרובה ואיזה ינבול, כמה פירות יצמיח כל אילן, והאם הפירות יהיו השנה מתוקים וטעימים או אולי תפלים וחסרי טעם.
“חכמי התלמוד אומרים שבעבר היו פירות ארץ ישראל טעימים וערבים לחיך באופן יוצא מן הכלל. הם היו פירות גדולים מאוד, כתוב שלפני שבני ישראל נכנסו לארץ היו הפירות כל כך גדולים עד שבקליפה של רימון יכלו להיכנס 12 אנשים, וכדי לשאת אשכול ענבים למרחק היו צריכים לסחוב אותו ארבעה אנשים.
“אבל מאז שנחרב בית המקדש, כך אומרים חז”ל, ניטל הטעם מהפירות של ארץ ישראל, והם הפכו להיות כמו פירות של ארצות אחרות. עם זאת, עדיין יש שינויים בין הפירות לפעמים הם טעימים יותר ולפעמים פחות וזה הכל תלוי בגזירה שמים שנגזרת ביום חמישה עשר לחודש שבט, הלא הוא ט”ו בשבט.

“התורה ציוותה עלינו שלפני שאנחנו אוכלים פירות שקטפנו מן האילן, אנחנו צריכים להפריש מהם תרומות ומעשרות. התרומה הולכת לכהן, והמעשרות מתחלקים בין העניים והלוויים, ובין הבעלים של הפירות עצמם.
כלומר, יש ‘מעשר ראשון שמפרישים’ תמיד ומביאים ללוי. יש ‘מעשר שני’ שמפרישים ולוקחים לירושלים, ויש ‘מעשר עני’ שמפרישים ונותנים לעניים.
“מעשר שני ומעשר עני אינם מתבצעים במקביל, יש שנים שבהן מפרישים מעשר עני ויש שנים שבהן מפרישים במקומו מעשר שני.
“אחרי שדיברנו על נושא הט”ו בשבט והפרשת תרומות ומעשרות”, מסכם הרב שלזינגר, “אני רוצה לחדד נקודה חשובה מאוד שישנם כאלו שלא מודעים לה.
“לפעמים אדם הולך בשוק וקונה פירות או ירקות, כשהוא חושב לעצמו שהם לא צריכים כשרות, מה כבר יכול להיות בתפוח שנקטף מן העץ? הרי זה בדיוק אותו התפוח שיש בדוכן ליד שבו יש כשרות.
“אבל האמת היא שבתפוח יכולות להיות בעיות הלכתיות חמורות מאוד, כי קודם כל הוא עשוי להיות ‘ערלה’, אם הוא גדל באילן צעיר שטרם מלאו שלוש שנים לנטיעתו. וזה איסור חמור מהתורה לאכול ערלה.
“איסור נפוץ עוד יותר, זה איסור ‘טבל’, חז”ל אמרו שטבל זה מלשון “טב לא”, שבשפה הארמית משמעותו ‘לא טוב’.
“התורה אוסרת עלינו לאכול טבל, ומצווה עלינו להפריש תרומה לכהן ומעשר ללוי ולאחר מכן מעשר שני או מעשר עני, אם אוכלים פרי שאינו מעושר, זה חמור מאוד, זה כמו לערבב בשר וחלב, כל אחד מבין שזה אסור, אבל התפוח נראה לנו תמים מאוד. התורה אומרת שמי שאוכל טבל, פירות לא מעושרים (בפירות של דגן תירוש ויצהר), מחויב חלילה וחס ‘מיתה בידי שמים’. זה איסור מאוד חמור וצריך שנהיה מודעים אליו כדי שנדע להיזהר בו ושלא ניכשל בו חלילה וחס.
“והכי חשוב בט”ו בשבט, זה להודות לבורא עולם על כל הפירות היפים והטעימים שהוא נתן לנו, כזה מגוון עצום של פירות מכל מיני זנים ובכל מיני טעמים, והכל כדי להחיות בהם נפש כל חי וליהנות בהם בני אדם”.

לסדר הפרשת תרומות ומעשרות – לחץ כאן >

והנה לפניכם 5 דברים שכדאי לדעת על פירות ט”ו בשבט

  • 1. נהגו בתפוצות ישראל להרבות באכילת פירות האילן בט”ו בשבט, ואוכלים גם פירות האדמה ושותים משקאות שונים כמו יין ובירה וכדו’, כדי להרבות בברכות ובעניית ‘אמן’.
  • 2. חשוב לזכור שהברכות נאמרות לפי הסדר המבוסס על ראשי התיבות מג”ע א”ש, שמשמעותו סדר הברכות הבא: “בורא מיני מזונות”, “בורא פרי הגפן”, “בורא פרי העץ”, “בורא פרי האדמה” והאחרונה בין הברכות היא ברכת “שהכל נהיה בדברו”. או בקצרה: “מזונות, גפן, עץ, אדמה, שהכל”.
  • 3. כמו כל מאכל אחר, גם פירות וירקות מותר לאכול רק אחרי שמברכים עליהם את הברכה הראויה להם, אם ברכת בורא פרי העץ ואם ברכת בורי פרי האדמה.
  • 4. אנחנו צריכים לזכור שהאדמה והצמחים הגדלים עליה שייכים לקדוש ברוך הוא והוא מתיר לנו לאכול מהם בתנאי שנברך קודם לאכילתם. ולכן אמרו חכמי התלמוד שמי שאוכל בלי לברך קודם, הוא נחשב כאילו הוא גונב מהקדוש ברוך הוא חלילה וחס.
  • 5. כשאנחנו אוכלים פירות וירקות לכבוד ט”ו בשבט ובכל ימות השנה, כדאי שנזכור שהם צריכים השגחה לוודא שהם עומדים בתנאי הכשרות המינימליים. חייבים לוודא שהפירות אינם עורלה ושהם עושרו כראוי. אם לא עושרו, חובה לעשר אותם, ואיסור חמור מאוד לאכול פירות או ירקות לא מעושרים. מי שאינו יודע לעשר, יפנה ליהודי תלמיד חכם שיעשר לו את הפירות או ילמד אותו לעשר בעצמו, כי צריך לדעת הרבה פרטים וחייבים להיזהר שהמעשר יבוצע כראוי.

ישנם פירות ומיני ירק שנפוצים בהם חרקים ותולעים, וצריך לדעת שאכילת תולעת או חרק היא איסור חמור מאוד מהתורה, ולפעמים האוכל חרק עובר על חמישה איסורים בבת אחת. לכן אם מדובר בפירות שנפוצים בהם חרקים חובה לבדוק אותם לפני האכילה. יש פירות שקשה מאוד לבדוק, כמו תאנה מיובשת או ארטישוק וכדו’, ולכן עדיף לא לאכול אותם בכלל, ובכל מקרה כדאי להעמיק חקר בנושא הזה וללמוד באילו פירות מצויים חרקים ותולעים, איך נראים אותם חרקים ואיך אפשר לזהות אותם כדי לוודא שהם לא נמצאים חלילה בפירות שאנחנו אוכלים. מומלץ לקנות את סדרת הספרים של הרב משה ויא: “בדיקת המזון כהלכה”, ובכל מקרה אפשר למצוא תוכן רב בעניין זה גם ברשת האינטרנט.