הגיע אלי עורך דין מפורסם בוכה וכואב..

סיפור מיוחד שסיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין, על איך התחזקות בשמירת השבת

הגיע אלי עורך דין מפורסם, וכולו מתמוגג מבכי, מי שמכיר את אנשי המקצוע הללו, יודע שהאופי שלהם הוא קריר וצונן, וכל צורת התנהלותם אינה מתאימה לבכי… לכן התפלאתי לראות את העו"ד ההוא כשהוא בוכה.

וכך סיפר לי האיש: "ביום שישי נסעתי במכוניתי מבני ברק לירושלים, ובהגיעי לאיזור 'מוצא' נתקע הרכב, ולא יכולתי להמשיך בדרכי, השעה היתה 1.30 בצהרים, ועד כניסת השבת היו עוד כמה שעות טובות.

כיון שפוליסת הביטוח שלי כוללת גם את חברת-הגרר, התקשרתי אל החברה, והודעתי שהרכב שלי נתקע, הם רשמו כמקובל את ההודעה, והבטיחו שיגיעו במהירות האפשרית.

כבר בתחילת השיחה הדגשתי שאני יהודי שומר מצוות, ולכן אינני מוכן להביא את הרכב לביתי לאחר כניסת השבת. בחברת הגרר הבטיחו לי שהמכונית תגיע לביתי עוד לפני שבת.

אני חזרתי לביתי במונית, והמתנתי בקוצר-רוח ובדריכות רבה להגעתו של הרכב. אולם זה בושש לבוא. עד שלחרדתי ולבושתי, מגיע זמן כניסת השבת, והמכונית עדיין אינה נראית באופק.

ואת אשר יגורתי, קרה. בשעה 10 בלילה, בליל שבת, שומעים כל השכנים את מכונית הגרר פורקת את מטענה, מכוניתו של עורך דין שומר המצוות".

עורך הדין פרץ שוב לפניי בבכי סוער, והדגיש שכיון שהוא מתגורר באיזור מעורב, בגבול בני ברק ורמת גן, היה בכך חילול שם שמים גדול.

"האירוע גרם לי עוגמת נפש כה מרובה, עד שאין אני יכול יותר להסתכל על האוטו שלי"…

"הייתי בטוח" אמר העו"ד, "שאם אנשי החברה הבטיחו לי שיביאו את הרכב לפני שבת, הרי שכך יקרה. אם הייתי יודע ולו בספק-ספיקא שהמכונית לא תגיע, הייתי משאיר את הרכב בצידי הכביש, ובמוצאי שבת הייתי בא לקחתו משם, והייתי עושה זאת גם אם היה חשש שהרכב ייגנב".

העו"ד שאל אותי במה יוכל לתקן את חטאו, ואמרתי לו שיפרסם מכתב בעיתונים החרדיים ובו יתאר את שאירע לו, ויסיים את המכתב באזהרה לציבור שאם גם להם יקרה כדבר הזה, והמכונית שלהם תיתקע לפני שבת, שיזהרו ויזהירו ולא יעשו מה שהוא עשה, אלא יעמידו את הרכב בצידי הכביש, ויזמינו את הגרר במוצש"ק.

הוא שאמרנו: יהודי שומר מצוות, אם ברצונו להשפיע על אחינו התועים שישמרו שבת, צריך בראש ובראשונה לחזק את השבת בליבו פנימה, ולא לעשות דברים שיגרמו לחילול שבת.

(מתוך 'ברכי נפשי')