באחד הימים פנה אליו שר הבטחון ואמר לו: "מדוע אתה תורם את הכוחות והידע שלך למדינה זרה? בוא ותן אותם לישראל".

הצדיק רבי אריה שכטר זצ"ל עם סיפור מדהים על כוחה של תורתינו הקדושה

הצדיק רבי אריה שכטר זצ"ל עם סיפור מדהים על כוחה של תורתינו הקדושה

כוחו של שיעור תורה

לפני מספר שנים מסרתי שיעור בשכונת רמת אהרן בבני ברק. בשיעור השתתף אדם עם כיפה שחורה וללא זקן. במשך שלוש שנים השתתף בשיעור, הוא לא הפסיק לשאול שאלות והפריע למהלכו התקין. מגיד שיעור אחר כבר היה כועס וגוער בו, אך אני מעולם לא איבדתי את הסבלנות, ועניתי לו בנחת על כל שאלותיו.

לאחר שלוש שנים הוא ניגש אלי וסיפר את סיפור חייו שהיה מדהים בכל קנה מידה. הוא גדל באמריקה בבית דתי, מרבית בני משפחתו פנו לעסקים, אך הוא, עקב צמאונו הגדול לידע, פנה להשתלם במדעים, ועשה חיל, עד שהגיע לתפקיד בכיר מאד בתעשיה האוירית של ארצות הברית, והיה חלק מהצוות ששיגר את החללית 'ספוטיק' לירח.

באחד מן הימים פנה אליו שר הבטחון של ישראל, ואמר לו: "מדוע אתה תורם את הכוחות והידע שלך למדינה זרה? בוא ותן אותם למדינת ישראל". הוא קיבל את הצעתו ועלה לארץ, ועבד בתעשיות הבטחוניות תמורת שישית מהמשכורת שקיבל בארצות הברית. הוא השתתף בפיתוח טנק ה"מרכבה" ובפרויקטים חסויים נוספים שעליהם לא סיפר לי מעולם. במסגרת תפקידו הוא היה מכנס בכל חודש חמישים ראשי מחלקות, ומורה להם את אשר עליהם לעשות בחודש הקרוב. כדי להגיע ולדבר איתו במשרדו היה צורך לעבור סוללה של שש מזכירות, אך בשיעור הוא ישב כאחד האדם ורק שאל שאלות. כאשר הוא בא לדבר איתי הוא היה כבר מעל גיל ארבעים, אב לבן ובת וסב לנכדה.  

"כעת אני מצוי בפרשת דרכים", המשיך ואמר. "אני לא אדם בזבזן, וצברתי לי מספיק כסף שבעזרתו יש ביכולתי לשבת וללמוד תורה כל חיי, אבל מעולם לא ידעתי לענות על השאלה האם אכן אדע ביום מן הימים ללמוד, מפני שעזבתי את הלימוד רק בגלל שלא השיבו לשאלותי. גם בהמשך החיים, כשהשתתפתי בשיעורים, ושאלתי יותר מידי שאלות, קיבלתי את אותו יחס משפיל. אך אתה נתת לי תקוה. במשך שלוש שנים אתה משיב לשאלותי בכזו סבלנות, ולפיכך עשיתי חישוב מסלול מחדש, וכעת אני חושב שאולי עוד יש לי סיכוי לגדול לתלמיד חכם, ואם באמת יש לי סיכוי כזה – איני חפץ להפסיד את ההזדמנות.

"בתעשיה האוירית חפצים שאכהן כסמנכ"ל, ובחודש הבא זה הולך לקרות. כעת אני ניצב בפני החלטה גורלית: או שאני מקבל את ההצעה ומתמנה למשרה הבכירה, או שאני נוטש את העבודה ופונה ללמוד תורה. ומתמנה למשרה הבכירה, או שאני נוטש את העובדה ופונה ללמוד תורה. אך יש לי שתי שאלות קשות: השאלה הראשונה, האם באמת אהיה מסוגל לגדול לתלמיד חכם, והשאה השניה היא, שיש לי בעיה עם אבי הזקן, שכשהוא ישמע שעזבתי את העבודה – איני יודע איך הוא יקבל זאת מה עלי לעשות?"

"מתי יש לך חופש מהעבודה?" שאלתי אותו.

"בעוד שבועיים".

"איפה אתה נמצא בחודשי החופש?" שאלתי אותו.

"בירושלים".

הוספתי ושאלתי: "האם זהו חופש מוחלט, או שאתה עדין עובד מספר שעות ביום?".

"אני עובד חמש שעות במקום תשע שעות ביום"

"מצוין, אני אמצא לך חברותא בירושלים שילמד איתך באופן אישי שעתים בבוקר ושעתיים בערב", השבתי לו. "ואני מבקש ודורש: תוציא לו את הנשמה עם השאלות שיש לך, אל תהסס לשאול אף שאלה. במשך הזמן הזה כבר תראה אם אתה משתלב ונכנס לעניינים. לאחר חודשי החופש תחזור לבני ברק ונדבר שוב".

ביקשתי מראש מכולל לאברכים מצוינים בירושלים שיבחר לי אברך שיוכל ללמוד עם אותו מדען, והוא אכן החל ללמוד איתו בחברותא.

לאחר שבועיים הגיע אלי המדען לבני ברק.

"כבר אין לי שאלות. החלטתי לשבת בבית ה' כל ימי חיי, ואני מבקש שתסדר לי חברותא"!

סידרתי לו חברותא אברך מכולל חזון איש. המדען היה מגיע אל בית האברך בעשרים לשמונה בבוקר, ולוקח את הילדים של האברך ברכבו אל מקומות הלימוד שלהם, ומשמונה בבוקר עד שמונה בערב הם ישבו ולמדו בהתמדה עצומה ונוראה.

אך מה שקרה בינתיים בתעשיה האוירית היה מעניין לא פחות. בהנהלת התעשיה האוירית קיבלו רגליים קרות, והחליטו לבסוף שלא ניתן למנות אדם עם כיפה שחורה כסמנכ"ל. לכן לקחו אדם שלא הגיע לקרסוליו, ומינוהו תחתיו. דבר זה היה עילה עבור אות ומדען לדרוש פיצויים בגלל הרעת תנאי העבודה, והנהלת התעשיה האוירית הסכימה לתת לו על כך פיצויים בגובה שלוש מאות אחוז ממשכורתו. כאשר הם שמעו על החלטתו לעזוב כליל את העבודה פנו אליו וביקשו שיעבוד כיועץ שמונה שעות בשבוע ויקבל את אותה משכורת שקיבל עד לאותו היום. "להפסיד שמונה שעות מהתורה? לא בא בחשבון", הוא פסק. "לצורך פרנסה אני מוכן לעבוד רק ארבע שעות בשבוע". בסופו של דבר הם התפשרו על שש שעות שבועיות.

היום הוא כבר סיים את כל הש"ס בעיון, והוא עובד בתעשיה האוירית ביעוץ במשך ארבע שעות בשבוע. הוא מקבל את אותה משכורת שקיבל לפני כן. בנוסף לפיצויים הגבוהים שקיבל.

פעם פגש אותי בנו, וסיפר לי: "הרב, דע לך שאני הבאתי את אבי לשיעור שלך. באותה תקופה למדתי בישיבה ברמת השרון, וכשהייתי חוזר הביתה נהגתי להיכנס אל בית הכנסת ולשמוע את השיעור שלך, כשראיתי שאתה עונה על כל השאלות בסבלנות כה גדולה ולא מקפח אף שואל, אמרתי בליבי כי זה שיעור שמתאים לאבא שלי, כיון שאבי לא הסתדר באף שיעור שהשתתף בו, ותמיד התרגזו על שאלותיו המרובות, ואילו כאן עונים על כל השאלות".

באתי לאבי ואמרתי לו: "מצאתי שיעור שיתאים לך, בוא תנסה!" וכך הבאתי את אבי לשיעור שלך.

זהו סיפורו של אדם שהלך ללמוד תורה במסירות נפש, תוך שהוא משליך מאחורי גוו הצעה מפתה ביותר שרבים יכולים רק לחלום עליה, ולבסוף הקב"ה שילם לו בכפל כפלים. היום הוא תלמיד חכם מופלג, ובנוסף לא חסר לו כסף.

ולמה אני מספר זאת? בכדי שנראה עד כמה שיעור תורה יכול להשפיע על אדם ולשנות אותו מקצה לקצה, ומה התורה נותנת לבני האדם.

(מתוך הספר אריה שאג)