אני מבין למה הם שמחים עם התורה, אבל איך זה קשור אלי?

עם ישראל חוגג את חג שמחת תורה בהתרגשות גדולה. יהודים מכל גווני הקשת מתאספים בבתי הכנסת ורוקדים במשך שעות, שמחים ומאושרים לכבוד התורה הקדושה ולכבוד לומדי.

אוהד אטינגר

עם ישראל חוגג את חג שמחת תורה בהתרגשות גדולה. יהודים מכל גווני הקשת מתאספים בבתי הכנסת ורוקדים במשך שעות, שמחים ומאושרים לכבוד התורה הקדושה ולכבוד לומדי.

יש כאלו שעומדים מהצד, ולא משתתפים בשמחה הזאת.

"אני מבין למה הם רוקדים", הם חושבים לעצמם, "אבל איך זה קשור אלי? הרי אני לא לומד תורה, וגם לא השתתפתי כל השנה בתפילות בבתי הכנסת, כך שלא שמעתי בכלל את קריאת התורה. למה אני צריך לשמוח כשאנשים אחרים לומדים תורה ומסיימים לקרוא את כל ספר התורה?".  

תכל'ס, שאלה טובה.

נענה עליה עם סיפור…  

לפני שנים רבות, היה רב חשוב שבשמחת תורה שמח מאוד עם התורה. הוא רקד בהתלהבות גדולה ובשמחה עצומה על כך שזכה לעסוק בתורה שנה אחת נוספת.

כשעצר לרגע לנוח מעט, הבחין הרב באחד מיהודי העיירה, סנדלר שבקושי יודע קרוא וכתוב, שרוקד גם הוא בשמחה גדולה.

רב חזר למעגל ורקד, וכששוב התיישב לרגע בצד כדי לנוח מעט, ראה את הסנדלר רוקד בכל כוחותיו.

בפעם השלישית, כשראה שהסנדלר אינו עוצר אפילו לרגע אחד, והוא כל כולו מלא שמחה, רוקד בכל הכח, שר בהתלהבות, מוחא כפיים, מזנק באוויר ואפילו מתגלגל על הרצפה מרוב שמחה שהוא לא מצליח להכיל, ביקש הרב ממישהו שעמד לצדו, שיקרא רגע לסנדלר, הוא חייב לדבר איתו.

אך בקושי הצליחו הסובבים לעצור את הסנדלר מהריקוד הנלהב שלו, והסבירו לו שהרב רוצה לדבר איתו.

הסנדלר התרגש מאוד. בחיל וברעדה הוא ניגש אל הרב שהיה גדול בתורה, ושאל לרצונו.

"תגיד לי בבקשה", אומר לו הרב לאחר שהורה לסנדלר לשבת לצידו, "מה אתה לומד במשך היום? תלמוד בבלי? תלמוד ירושלמי? משניות? תורה שבכתב? נביאים וכתובים?".

פניו של הסנדלר התכרכמו בעצב.

"כבוד הרב, אתה באמת לא יודע? אני הרי בור ועם הארץ, אני בקושי יודע לקרוא. רק את התפילות שאני מכיר אני מצליח לקרוא, וגם זה עם טעויות.

"לצערי לא זכיתי ללמוד בתלמוד תורה וגם לא בישיבה. מגיל צעיר נאלצתי לצאת לעבודה מדי יום כדי לסייע בפרנסת המשפחה. אבא שלי היה אדם חולה ולא הצליח לעבוד, אמא שלי היתה עסוקה בטיפול באבא ובאחים הקטנים, ואני עבדתי. בגלל זה יצאתי ככה, 'עם הארץ' גמור".

הרב הרגיע אותו: "לא התכוונתי לצער אותך חלילה. אכן עשית את המוטל עליך ועזרת להוריך. זאת מצווה גדולה מאוד. זה לא מה שמציק לי…".

"אז מה רצית, כבוד הרב", שאל אותו הסנדלר.

"רציתי להבין למה אתה שמח בשמחת התורה. אם לא למדת תורה השנה, מה גורם לך לשמוח כל כך".

עיניו של הסנדלר התעגלו בתימהון:

"הרב! אני באמת לא מבין אותך! מה זאת אומרת למה אני שמח? אם אח שלי יתחתן אני לא ארקוד ואשמח בחתונה שלו? בטח שאשמח. למה? זאת לא החתונה שלי… אבל זאת החתונה של אח שלי!

"אם אח שלי יזכה בלוטו אני אשמח בשמחתו? בוודאי. אם ייוולד לאח שלי ילד, אני לא אשמח? בטח שאשמח…

"אז עכשיו אח שלי מסיים את התורה. לא אח אחד. הרבה אחים, כל עם ישראל כולו מסיים את ספר התורה. כל עם ישראל שמח בשמחת התורה, אני אולי לא זכיתי ללמוד בעצמי אבל אני שמח שלפחות האחים שלי זכו לכך. בשבילם אני שמח!".