פעם קניתי בדיוטי פרי בקבוק וודקה וכשהגעתי הביתה בדקתי באותיות הקטנות וראיתי שהאלכוהול מיוצר מ..

אז מה ניתן לאכול ללא חותמת כשרות? מומחה הכשרות, האדמו"ר משאץ – אשדוד, מסביר מה אפשר לאכול בכל מקום בעולם, גם ללא חותמת כשרות.

יעקב א. לוסטיגמן

כל יהודי שומר מסורת, יודע שהדבר הראשון שעושים כשנוטלים ליד מוצר מזון כלשהו, זה לחפש את חותמת הכשרות המתנוססת עליו. אם אין חותמת, לא אוכלים.

כל כך קל, וכל כך פשוט.

בימינו זכינו לשפע אדיר של מוצרי מזון כשרים. יצרניות מזון בכל רחבי העולם מקימות פסי ייצור כשרים, בסין, בתאילנד, בפקיסטן, בבנגלדש ואיפה לא.

אבל האמת היא שחותמות הכשרות החלו להתנוסס על מוצרי המזון רק לפני קצת יותר מ-100 שנה. קודם לכן, לכל אורך ההיסטוריה, לא היה מושג כזה של 'מערכת כשרות', או 'חותמת כשרות'.

אז איך ידעו מה כשר ומה לא?

האמת שזה לא היה כל כך מסובך.

כשלקחת ליד פרי, ירק, או כיכר לחם, ידעת בדיוק מה הוא מכיל. את הריבה הכנת לבד בבית, וכך גם את המלפפונים החמוצים.

מזון תעשייתי לא היה בנמצא ולכן דרישות הכשרות היו קלות יותר לביצוע ולמעקב.

כיום, המזון ברובו המוחלט הנו תעשייתי, ומאחר ואנחנו לא יודעים איך בדיוק מכינים אותו, ומה הם החומרים שהוסיפו לו כדי לשמר אותו, לתת לו טעם ולהעניק לו מראה שיעורר בנו תאבון – אנחנו לא יכולים לאכול את המזון הזה בלי שתהיה לו חותמת של גוף כשרות שעליו אנחנו סומכים, ושאנחנו יודעים בוודאות שהוא מקפיד שבמזון הזה לא ייכנסו רכיבים שאינם כשרים חלילה וחס.

חותמת כשרות

אבל גם בימינו נותרו עדיין מעט מוצרים שאינם צריכים חותמת כשרות, ושאפשר לאכול אותם ללא חשש.

כדי ללמוד על הנושא הזה, פנינו לאדמו"ר משאץ-אשדוד, רבי דוד מוסקוביץ שליט"א, המכהן כראב"ד (ראש אב בית דין) של מערכת הכשרות בד"ץ שאץ SKS, ושנחשב למומחה גדול בתחום הכשרות, בארץ ובעולם.

"מה שהכי קל זה פירות וירקות ברחבי העולם, ואני מדגיש שאני מתכוון לכל מקום בעולם, חוץ מארץ ישראל.

"למה בעצם? כי בארץ ישראל יש מצוות שונות הקשורות למזון מן הצומח, והן נקראות 'מצוות התלויות בארץ'. אלו מצוות כמו לקט, שכחה, פאה, תרומות, מעשרות, ערלה, נטע רבעי ועוד. מי שמתעניין יכול כמובן לבדוק ברשת ולהרחיב את הידע שלו על כל אחת מהמצוות הללו.

"אבל כל עוד לא הופרש מעשר לדוגמה מהמלפפונים שגדלו על אדמת ארץ ישראל, אסור לנו לאכול אותם. כך גם אם הענבים שאנחנו אוכלים גדלו בעץ שהוא 'ערלה', וטרם מלאו שלוש שנים מזמן הנטיעה שלו.

"לכן בארץ ישראל אנחנו צריכים שתהיה השגחה של מערכת כשרות, ושנדע שיש פיקוח היכן גדלו הפירות והירקות, האם הופרשו מהם תרומות ומעשרות ועוד.

"אבל בחוץ לארץ אין חיוב להפריש תרומות ומעשרות, ומותר לאכול גם מה שהוא ספק ערלה וכדו', ולכן שם לא צריך הכשר. אם אתה מטייל באוסטרליה או בניו זילנד, אתה פשוט ניגש לשוק, קונה מלפפונים או אננס או כל פרי וירק, ואוכל בלי שום חשש.

"מה שכן, יש את החשש של התולעים והחרקים, ולכן צריך לוודא שמדובר במזון באיכות סבירה שאין בו חרקים, כי אכילת חרקים אסורה על פי התורה, גם אם אנחנו אוכלים אותם בטעות ובלי להתכוון, רק כי הם היו בתוך הפרי או הירק.

"יש ירקות ופירות שעדיף לא לאכול אותם גם בארץ, וגם אם יש להם חותמת כשרות, בגלל החשש של החרקים. כמו ארטישוק למשל, או כרובית, וכך גם עלי חסה וכרוב, שיש בהם חשש גדול לחרקים.

"יש אפשרות לקנות חלק מהירקות הללו, בעיקר חסה וכרוב, בגידול 'נקי מחרקים', ואז אפשר לאכול לאחר שטיפה יסודית, לפי ההוראות הכתובות על השקית, ומי שיודע לבדוק את הכרוב היטב היטב, יכול לעשות זאת, אבל צריך לדעת איך בודקים ואיך מנקים".

"עם זאת, ירקות רגילים כמו עגבניה, מלפפון, גזר וכדו', אפשר לאכול בלי חשש. בצל צריך שיהיה באיכות טובה כי בצלים שאינם איכותיים יכולים להכיל תולעים, וכך גם פלפל וגמבה צריך לבדוק שהם נקיים מבפנים לפני שאוכלים".

חוץ מפירות וירקות, מה עוד אפשר לאכול גם בלי הכשר?

"כל מוצר מזון שמגיע אלנו בצורתו הטבעית ולא עבר עיבוד. אורז למשל. חומוס, שעועית וקטניות אחרות, אם הם לא גדלו בארץ, שאז אנחנו חוזרים לבעיית התרומות והמעשרות. כמובן שבקטניות מצויים תולעים, ולכן צריך להשרות אותם במים ולאחר מכן לבור אותם בזהירות ולוודא שאנחנו לא אוכלים תולעים חלילה וחס. יש בזה איסורים מורים מאוד מהתורה.

"כמו כן נוהגים רבים משומרי הכשרות לקנות בקבוקי וודקה בלי הכשר, אבל בתנאי שזאת וודקה נקייה ולא וודקה בטעמים, וגם וודקה נקייה יכול להיות לפעמים בעיית כשרות. אני עצמי קניתי פעם בדיוטי פרי בקבוק וודקה וכשהגעתי הביתה בדקתי באותיות הקטנות וראיתי שהאלכוהול בוודקה הספציפית הזאת מיוצר על ידי יין, מה שהופך אותו ללא כשר כמובן. אבל בדרך כלל האלכוהול מיוצר מחיטה או שעורה ובזה אין בעיית כשרות.

"יש עוד סוג של מוצרי מזון שאפשר לאכול בלי הכשר, וזה סוגי הפסטה למיניהם. כל החברות הגדולות בעולם נבדקו ונמצא שהפסטות מיוצרות מקמח נקי, ואין שום חומרים תעשייתיים שיכולים להוות בעיית כשרות. בארץ כמובן צריך הכשר בגלל העניין של המעשרות והתרומות, אבל בעולם, אם לא מדובר במוצר שמקורו בישראל, אז בדרך כלל אין בעיה ואפשר לאכול.

"חשוב לדעת שחלק כן יכול להיות בעייתי, גם בגלל שלמוצרי חלב מוסיפים חומרים שונים, וגם בגלל שעצם החלב שנחלב על ידי גוי נקרא 'חלב עכו"ם' ויהודים נמנעים מלשתות אותו, אלא אם הדבר נעשה תחת פיקוח של יהודי.

"בקיצור, המסקנה היא כזאת. מוצרים שמקורם בארץ, כמעט תמיד חייבים כשרות. מוצרים שמקורם ברחבי העולם, אם הם טבעיים ולא עברו עיבוד תעשייתי, אינם חייבים חותמת כשרות אבל יש לשים לב ולהיות ערניים לבעיות כמו תולעים, או הוספת חומרים תעשייתיים שאנחנו לא מודעים אליה, ולכן תמיד כדאי לקרוא את האותיות הקטנות ולראות את רשימת הרכיבים.

"והכי חשוב, אם יש לכם אפשרות לקנות מוצר מזון עם חותמת כשרות, תעשו לעצמכם טובה ותעדיפו אותו על פני האחרים, כי תמיד טוב יותר שהייצור יהיה עם פיקוח של רב שמבין בבעיות ההלכתיות שיכולות לצוץ מכל מיני כיוונים לא צפויים".