"וכי אתה לא מקלל, הרי גם אתה מקלל!" הטיחה בו האשה.

הגאון רבי ראובן אלבז שליט"א על ברכות מדומות

אדם אחד ניהל מסעדה יחד עם רעיתו. היתה זו מסעדה יוקרתית שהגישה לסועדיה מאכלים משובחים מכל מטעמי עולם. שמם של המאכלים אשר הגישו בין כתלי המסעדה יצא לתהילה, ואנשים רבים היו באים לאכול במקום.

דא עקא, שהבעל ורעיתו, בעלי המסעדה, היו מתקוטטים ומקללים אחד את השני ללא הרף. לאט לאט החלו האנשים להדיר את רגליהם מהמסעדה, ומצבם הכלכלי של בני הזוג הלך והדרדר.

ישבו האיש ואשתו ודנו, מדוע חדלו הלקוחות לפקוד את המקום. הם בררו אצל מספר אנשים, ונענו כי הסועדים אינם יכולים לסבל את הקללות המוטחות במקום, ובשומעם זאת האכול אינו ערב לחכם, ולכן אינם מגיעים יותר לאכול במסעדה.

אמר הבעל לאשתו: "את רואה? בגלל קללותיך הלקוחות לא באים!"

"וכי אתה לא מקלל, הרי גם אתה מקלל!" הטיחה בו האישה.

"את יודעת מה?" הציע הבעל, "בואי ונעשה שביתת נשק כדי שאנשים יחזרו לאכול במסעדה!"

"אבל איני יכולה להפסיק לקלל אותך!"

"מנין אם כן תהיה לנו פרנסה?!"

בסוף אמר הבעל לרעיתו: "בואי נעשה תחבולה: כשאת רוצה לקלל אותי, תקללי באופן כזה שלא יובן לנוכחים. כשתרצי לאחל לי שיסתתמו עיני, תגידי 'שיתברכו עיניך'. כשתבקשי לקלל אותי שיקטעו רגלי, תאמרי לי 'שיתברכו רגליך'. וכן על זו הדרך. כך נברך אחד את השני, ובאמת נתכון לקללה וכל הלקוחות ישובו לאכל במסעדתנו"…

ואכן, בני הזוג נהגו על פי התחבולה שהגו. אנשים היו יושבים ואוכלים, ותוך כדי כך הבעל היה שואג לעבר רעיתו: "איפה המזלגות, לא שמת על השולחן?! שיתברכו לך הרגלים, אמן כן יהי רצון!" והיא אומרת לו: "הנה שם מתחת לצלחת יש מזלגות, שיתברכו לך העינים, אמן כן יהי רצון!"… וכך חזר העסק לתפקד, כשהבעל ורעיתו 'מברכים' אחד את השני ומתכונים לחרף ולגדף. אך לא לאורך זמן, הלקוחות שמעולם לא שמעו ברכות בכעס ובעוצמת קול כזו, כבר הבינו שאלו קללות במסכה של ברכות…

כה היו ברכותיו של בלעם הרשע. הוא הסתכל על בתי המדרשות ועל הישיבות הקדושות אשר עולות ומשגשגות, ועיניו היו רואות וכלות, הוא לא יכול היה לסבול זאת. לכן אמר: "מה טבו אהליך יעקב", כשבעצם כונתו היתה לומר שזה הרע הגדול ביותר בעולם. הוא ראה בית כנסת פורח ומשגשג, שנערכות בו תפלות מעמק הלב, ולא יכול היה לסבול זאת וקלל.

אך ה' יתברך הפך את מחשבתו לטובה וקבע ששום אדם בעולם לא יוכל לנגע לרעה בישיבות הקדושות ובלומדי התורה.

(מתוך הספר 'משכני אחריך')