אבא שלי שמע מה קרה לי וקפץ מהמרפסת, רץ אלי וראה שאין לי דופק

הזמר והיוצר גד אלבז על קורות חייו המפתיעים

צילום תמונה: מתוך היוטיוב

גד אלבז עבר בילדותו מוות קליני, ולדבריו הבבא סאלי החזיר אותו לחיים עם שליחות מיוחדת. לרגל צאת שירו 'ממעמקים' הוא מספר באומץ על השיעור שקיבל באי התאילנדי, המצוקה המשפחתית, והיום בו אביו, הזמר בני אלבז, חזר בתשובה

נעים להכיר

"גד אלבז, 38, אב לשלושה, מתגורר במיאמי, יוצר וזמר".

מהו הזיכרון המוקדם ביותר שלך מתחום השירה?

"התחלתי להופיע בגיל ארבע. אבא שלי, הזמר בני אלבז, הכניס אותי לעניינים בגיל מאוד מאוד צעיר. השירים הראשונים ששרתי היו 'גדי' ו'אבא אותך אני אוהב', שבזמנם, שנת 1986, היו להיטים מאוד גדולים. בשיר 'אבא אותך אני אוהב' יש משפט שאומר: 'גדי אתה תגדל ותבין שלהיות כוכב זה לא קל', ואני מרגיש שאבא שלי אמנם הכניס אותי לתעשייה בגיל מאוד צעיר, אבל גם הכין אותי לקראתה. יחד עם זאת, אנחנו כיהודים יודעים שכוכבים יש רק בשמיים, ושלכל אחד מאיתנו יש נשמה מיוחדת שירדה לעולם כדי לשנות, ללמוד, לחוות ולהשאיר אחריה חותם ומורשת כלשהי. לכל אחד יש סיפור ומסע מיוחד משלו".

סיפור ילדות שמלווה אותך?


"כשהייתי בן תשע עברתי מוות קליני. כמה חודשים לפני שזה קרה אבא שלי חזר מחו"ל עם זקן וכיפה. לפני שהוא נסע הוא היה מגולח והיה לו שיער ארוך. לא הבנתי למה הוא נראה ככה, ואחרי כמה שניות הוא אמר לאמא שלי: 'דליה, חזרתי בתשובה'. אמא שלי התחילה לבכות ואמרה: 'מה? למה? אתה מבין שאני לא מתכוונת עכשיו לשמור שבת, כן?'. בתגובה אבא שלי חיבק אותנו ואמר שיהיה בסדר.

"אחרי שאבא חזר הוא ואני הלכנו במשך כמה חודשים ברציפות לבית כנסת שהיה קרוב לבית שלנו, וכשחזרנו אמא הייתה מול הטלוויזיה. היא לא הסכימה להתחיל לשמור שבת. כל שבת אבא היה מבקש שהיא לא תפעיל את הטלוויזיה, לפחות בקידוש, אבל היא לא הייתה מוכנה לשמוע. באחת השבתות התלהט ביניהם הוויכוח הקבוע, ואבא אמר לה שאם היא לא מראה השתדלות הם מתגרשים. עוד באותה שבת, אבא אמר לה שהוא מבקש ממנה באופן מיוחד לא להפעיל את הטלוויזיה כי יש לו תחושה שמשהו רע במיוחד הולך לקרות, אבל אמא בחרה להפעיל.

"באותה שבת, בערך בזמן מנחה, עשיתי תחרות ריצה עם חברים שלי, וכשרצנו בירידה תלולה אחד החברים דחף אותי, נפלתי בעוצמה על הרקה ואיבדתי הכרה. גרנו אז בקומה שנייה, אבא שלי שמע מה קרה לי וקפץ מהמרפסת, רץ אלי וראה שאין לי דופק. מיד הזמינו אמבולנס, ולמרות מאמצי ההחייאה לא התעוררתי. בשלב מסוים החבר'ה של מד"א אמרו לאבא שהם מצטערים אבל אין להם יותר מדי מה לעשות.

"אבא הרים אותי וצעק לה': 'אני לא אברהם אבינו… לא אוכל לעמוד בעקידת יצחק… תחזיר לי את הילד שלי ואקדיש את החיים שלי ושלו בשבילך'. חצי שנייה אחרי שהוא צעק את זה, כמו מכת חשמל, פתאום התעוררתי לחיים. נסענו לבית חולים, ואחרי בדיקה קצרה אמרו לנו שהכל בסדר. כשהגענו הביתה סיפרתי לאבא איך ראיתי את עצמי שוכב על הרצפה, ראיתי גם את האמבולנס ואיך שהוא מחזיק אותי. הבנו שממש ראיתי הכל מלמעלה.

"בתוך כך, סיפרתי להורים שלי שבשלב מסוים חשתי שאני מרגיש שאני עולה למעלה, נכנס לתוך אור שמסנוור אותך מרוב שהוא בוהק, וממשיך לכיוון חדר מאוד מואר שבו לאט-לאט התקרבה אלי דמות של רב זקן. הוא הגיע עד אליי, התכופף, חייך ואמר לי: 'יא איבני, זה לא הזמן שלך למות, אבל אתה חייב להבטיח לי שבשירה שלך אתה תבחר לשיר לקדוש ברוך הוא ולהאיר נשמות דרך המוזיקה שלך'. הנהנתי בראשי והסכמתי, ואז ירדתי למטה, חזרה לעולם. כשחזרתי למטה בדיוק שמעתי את אבא שלי אומר את המילים: 'אני לא אברהם אבינו', ואז התעוררתי.
"אבא שלי היה בהלם, מיד שאל אותי מי היה הרב שראיתי, ואמרתי לו שאני לא יודע. הוא שאל אם אוכל לזהות אותו, אמרתי שנראה לי שכן, אז הוא הוציא תמונות של רבנים שהיו לנו בבית והתחיל לעבור איתי אחד אחד. כשהוא הגיע לתמונה של הבאבא סאלי שיש לנו בסלון רצתי בבהלה לחדר ואמרתי לו שאני לא רוצה לראות אותו, שאני מפחד שהוא ייקח אותי שוב.

"בשלב מאוחר יותר התברר לנו שמשפחת אלבז זו למעשה משפחת אבוחצירא, ושלכן כנראה דווקא הבבא סאלי הגיע אליי. אחרי שזה קרה אבא שלי לקח את הגיטרה והלחין את השיר שהחזיר רבבות בתשובה: 'תודה לאלוקי'. הופענו עם השיר הזה ושירים נוספים בכל רחבי ישראל, ולא מעט פעמים גם שרתי על הברכיים של הרב עובדיה והרב כדורי".

דמות מעולם היהדות שמשמשת מקור השראה עבורך?

"דוד המלך. למרות חייו הקשים תמיד ניגן ושיבח את קונו".

מה הדבר שאתה הכי חושש ממנו?

"לאבד אדם יקר לי".

שיר שהשפיע עליך במיוחד?

"'צמאה לך נפשי' ושני השירים האחרונים שהוצאתי – 'יותר חזק' ו'ממעמקים' מרימים אותי ומיד מחברים אותי לשורש".

ספר על חוויה משמעותית שחווית בעקבות מצווה שזכית לקיים

"לפני כמה שנים, בחנוכה, הייתי בתאילנד, ותכננתי לטוס משם לאוסטרליה. יום לפני הטיסה השליח של חב"ד בקוסמוי יצר איתי קשר ושאל אם אוכל לעבור דרך בית חב"ד שלהם לפני שאני נוסע, להופיע בהתנדבות ולהדליק איתם נרות. זה לא היה פשוט, הייתי צריך להזיז את הטיסה בשביל זה, אבל איכשהו הרב הצליח לשכנע אותי אז עליתי על טיסה לקוסמוי והגעתי לשם לבד, בלי מנהל ועוזר הפקה.

"הגעתי לבית חב"ד חצי שעה לפני הדלקה נרות, ראיתי שיש רק רמקול אחד ומיקרופון, משהו שהוא פחות ממערכת קריוקי. אמרתי לרב שאני מצטער אבל לא אוכל להופיע ככה. הם ניסו להשיג משהו אחר ולא הצליחו, זמן ההדלקה התקרב, אנשים התחילו להגיע, ולא ידעתי מה לעשות. מפה לשם התחלנו בהדלקה, הרב הזמין אותי להדליק ואז להופיע, ואני רואה שיש בקהל משהו כמו עשרה אנשים, ושאלתי את ה': 'למה הבאת אותי לכאן, כדי שאתבייש? שאתבזה?'.

"יצאתי רגע החוצה, ראיתי והבנתי איפה אני נמצא, והבנתי שאני שם בשליחות, גם אם לא ברור לי איך ולמה. חזרתי לבית חב"ד, שרתי שני שירים באקפלה (שירה ללא כלי נגינה, א"ש), ואז התחלתי לספר להם על הילדות שלי, על חוויות שעברתי בחיים, והם התרגשו, בכו ושאלו הרבה שאלות. הרגשתי שממש הצלחתי לחדור ללב שלהם. המילים כאילו יצאו ממני מעצמן. כמה בנות שהיו שם קבלו על עצמן שמירת שבת, ושני בחורים קבלו ציצית, ואז הבנתי בדיוק למה הגעתי לשם".

מבחינה מקצועית, האם אתה במקום בו דמיינת שתהיה? ואיך זה גורם לך להרגיש?

"בתחילת הקיירה חלמתי להגיע לאיפה שאני היום, ואחרי שהגעתי לאן שהגעתי יש לי חלומות נוספים, כי יהודי תמיד שואף ליותר".

איפה אתה רוצה להיות בעוד עשר שנים?


"בישראל, כשמסביבי יש הרמוניה בין הילדים שלי לאחים ולאחיות שלי. בנוסף, אני רוצה לצאת פעם בשנה לסיבוב הופעות בערים הגדולות, ושיהיו מספר זמרים תחת חברת התקליטים שלי – שיצליחו יותר ממני".

מהם חלומותיך הכמוסים ומהם הגלויים?


"אני חולם לזכות בגראמי, שהוא הפרס הכי נחשב בעולם בתחום המוזיקה, כי אני רוצה לייצג את העם היהודי ואת מדינת ישראל בזכייה הזו בידיעה שאני עושה נחת רוח לבורא עולם עם יראת שמיים אמיתית".

כמה וכיצד הקב"ה נוכח בחייך, ובאיזה אופן הוא משפיע על עשייתך?

"ה' יתברך איתנו תמיד. בשורש אנחנו אחד. הנשמה שלנו היא חלק אלוקה ממעל. צריך לראות את ה' בכל דבר, גם בדברים הקטנים כמו למשל כשאנחנו מפספסים פנייה בכביש ואז מאחרים לאן שרצינו להגיע, וגם בדברים הגדולים והחשובים יותר. חברים שלי קוראים לי 'בעל הניסים' כי כל החיים שלי הם השגחה פרטית אחת ענקית".

פגישה/שיחה מעניינת שהייתה לך פעם?

"פגשתי המון רבנים בחיים, וכתוצאה מכך לצערי הריגוש בעניין הזה הלך ודעך, ועל זה אנחנו מתפללים כשאנחנו אומרים: 'לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו' – שנהיה כמבקרים שמתרגשים מדברים שבקדושה. אבל יחד עם זאת, כשראיתי את הרב זמיר ראיתי איך כל יהודי צריך להתנהג ולשאוף להיות. ממש אפשר לחוש בעבודת המידות שלו את הפשטות והענווה.

"באחד מסיבובי ההופעות שלנו יחד ראיתי יהודי שניגש אליו וסיפר לו שהוא כבר כמה שנים בקשר עם גויה, הוא לא מצליח לעזוב אותה, ומבקש מהרב עצה. הרב דיבר אליו בסבר פנים יפות ואמר לו כמה שהוא יקר וכמה שהוא בעל נשמה גבוהה. במקום להמשיך בסבב הברכות הרגיל ולקבל את האנשים שחיכו בתור הרב ביקש ממנו ללכת הצידה ודיבר איתו שם עוד כמה דקות ביחידות. ראיתי שם את העוצמה שיש בלחזק יהודים".

לקח כואב שלמדת בחייך?


"לא רציתי שזה יקרה, אבל בסופו של דבר הקריירה שלי התנגשה לי בחיי המשפחה. הטיסות, הריחוק, וזה שכל אחד גדל להיות מה שהוא בנפרד מהשני הכבידו עלינו,
ולצערי הרב אשתי ואני נאלצנו להתגרש לפני כשנה. התחתנו בגיל מוקדם, בלי הבנה לגבי מהי אחריות ומהי משפחה, ופשוט קפצנו למים. היו שנים שבהן בגלל חוסר הבגרות שלי והרדיפה אחרי ההצלחה והפרנסה שכחתי את האמת הפשוטה והיא שאדם צריך לתת בבית שלו יותר ממה שהוא נותן בחוץ.

"אף פעם לא חלמתי שלאחר כמעט 16 שנות נישואין אמצא את עצמי לבד, מתחיל חיים חדשים. במשך כמה שנים ניסינו לגשר על הפערים, אבל בשלב מסוים הבנו שהתרחקנו מידי ושהכאב גדול מדי. במשך שנים לקחתי דברים מסוימים כמובנים מאליהם, והאמנתי שלי זה לא יקרה. חשבתי גם שכסף פותר את כל הבעיות, וזה ממש לא נכון. בשנים האחרונות של הנישואים ניסיתי לחפות על השנים שהפסדתי בבית, אבל זה היה מאוחר מדי. ובתוך כל זאת, אני שמח על כך שזכיתי שאם ילדיי היא אשת חיל, שאנחנו בקשר טוב, ושטובת הילדים היא תמיד בראש מעייננו. בהזדמנות זו אברך אותה שתזכה בעזרת ה' להגשמה עצמית, נחת, ברכה ואהבה."

מתוך אתר הדברות