5 דברים שאולי לא ידעת על בית כנסת בואו נדבר קצת על בית הכנסת, בית המדרש וה'שטיבלאך' החסידיים

אוהד אטינגר צילום: גרשון אליסון פלאש 90 מי לא ביקר בבית כנסת? כל יהודי באשר הוא, ואפילו אם הוא רחוק מאוד מהדת היהודית, מבקר לפחות כמה פעמים במהלך ימי חייו בבתי הכנסת, בואו נדבר על זה קצת… בתי הכנסת הם מקום התפילה המרכזי של העם היהודי, בכל עיר ועיר ובכל קהילה וקהילה. הם מכונים 'מקדשקרא עוד...

אוהד אטינגר

צילום: גרשון אליסון פלאש 90

מי לא ביקר בבית כנסת? כל יהודי באשר הוא, ואפילו אם הוא רחוק מאוד מהדת היהודית, מבקר לפחות כמה פעמים במהלך ימי חייו בבתי הכנסת, בואו נדבר על זה קצת…

בתי הכנסת הם מקום התפילה המרכזי של העם היהודי, בכל עיר ועיר ובכל קהילה וקהילה. הם מכונים 'מקדש מעט', והיהדות לאורך הדורות ייחסה להם חשיבות רבה מאוד.

בתקופת הקורונה, כשבתי כנסת נסגרו בכל רחבי העולם, ניתן היה להרגיש ביתר עוצמה את החשיבות הרבה שלהם בעיני היהודים, לנוכח הכאב הגדול ששו יהודים שומרי מסורת בכל רחבי העולם אל מול המחזה הנוגה של בתי הכנסת הנעולים על מנעול ובריח.

החלטנו לעסוק בחמש דברים שאולי לא ידעתם על בתי הכנסת.

  1. בתי הכנסת מכונים על ידי חכמי העם היהודי מהדורות הקודמים 'מקדש מעט', כי יש בהם מעט מקדושת בית המקדש, שכן מאז שחרב בית המקדש ואין לנו אפשרות להקריב קרבנות לבורא העולם, התפילות באות במקום הקרבנות, ובית הכנסת שבו אנו מתפללים קיבל מעמד של 'מקדש מעט'.
  2. חכמי התלמוד מציינים שראוי שיהיו לבית הכנסת חלונות, ואם אפשר עושים לבית הכנסת 12 חלונות, שישה מכל צד. עם זאת, לא מדובר בחובה, ובמקרים רבים הדבר בלתי אפשרי מבחינה טכנית ואכן לא מבוצע בפועל. נציין כי בהלכה מובאת סגולה למי שמתקשה לכוון בתפילה, שיביט אל השמים, והדבר יעזור לו לכוון את לבו לבורא העולם, לכן לבנות את חלונות בית הכנסת כך שהמתפללים יוכלו לראות דרכם את השמים.
  3. ישנו הבדל בין 'בית כנסת' ובין 'בית מדרש' – בית כנסת נועד לתפילות בלבד ואסור לעשות בו שום פעולה אחרת, ואפילו לא לימוד תורה. לעומת זאת בית מדרש נועד ללימוד תורה ומותר ללמוד ולהתפלל בו. תלמדי החכמים שיושבים בו כל היום ועוסקים בתורה יכולים גם לאכול ולשתות בבית המדרש, ואפילו לנמנם מעט, כי מקום מושבם הוא בבית המדרש ואנו רוצים שיוכלו להשקיע את כל זמנם בלימוד התורה, ולכן חסכו מהם חז"ל את הצורך לצעוד לביתם כדי לאכול או לנמנם מעט.
    בימינו כמעט לא קיימים בתי כנסת בהגדרה ההלכתית שלהם, ובכל בתי הכנסת נהוג גם ללמוד תורה, ותלמידי החכמים גם אוכלים בהם ואפילו מנמנמים מעט.
  4. בקהילות החסידים נהגו לעשות 'תנאי' בבניית בית מדרש, ולהצהיר מראש שהמבנה ישמש ללימוד תורה ולתפילות, אבל לא יקבל הגדרה הלכתית של 'בית כנסת' או 'בית מדרש'. לכן נהגו החסידים לכנות את בתי המדרש שלהם בכינוי 'שטיבל' (בית), והם אוכלים בהם, עושים סעודות ומסיבות קטנות, ואינם נזהרים שלא לדבר בבתי הכנסת שלהם (שטיבלאך) דברי חול. עם זאת, גם בבתי כנסת מסוג זה צריך להיזהר שלא לנהוג בהם בדרך בזיון, ויש לנהוג בהם כבוד כי הם משמשים ללימוד תורה ולתפילה.
  5. ישנה חשיבות רבה לתפילה המתבצעת דווקא בבית הכנסת או בבית המדרש, ובמיוחד כשהיא נעשית יחד עם מניין של יהודים. חכמי התלמוד אומרים שכשאדם מתפלל יחד עם הציבור, תפילתו נשמעת בשמים אפילו אם הוא פחות מכוון בה וגם אם הוא לא ראוי כל כך שתתקבל תפילתו, כמו שכתוב בפסוקים 'והן א-ל כביר ולא ימאס תפילת רבים'.