מי בנה את הכותל המערבי

5 דברים שאולי לא ידעת על הכותל המערבי. למה הוא כל כך חשוב בעינינו, ולמה הוא נחשב ליעד תיירותי פופולארי כל כך?

אוהד אטינגר

צילום: מנדי הכטמן פלאש 90

בצה"ל נוהגים להשביע את החיילים מול הכותל המערבי, כל ראש ממשלה שנבחר בישראל הלך לבקר בכותל רגע לפני הבחירות, כל בית ספר שמכבד את עצמו לוקח את תלמידיו לרחבת הכותל, ויהודים רבים שרוצים להתפלל על עצמם או על אחרים, עושים זאת דווקא בסמוך לאבניו הגדולות והעתיקות של הכותל הנצחי.

מה כל כך מיוחד בו בכותל? מה הוא מסמל עבורנו, ואיך זה שגם ברחבת הכותל מתנהלים עימותים וכיפופי ידיים בין החרדים לבין הרפורמים…

בואו נדבר על הכותל ונספר לכם חמישה דברים שאולי לא ידעתם, או שידעתם וכבר הספקתם לשכוח…

  1. יסודותיו של הכותל המערבי נבנו על פי המסורת על ידי דוד מלך ישראל, לאחר שקנה את השט לבניית בית המקדש מידיו של ארוונה היבוסי, אך לא יכול היה לבנות את בית המקדש עצמו כי הקב"ה ציווה ששלמה בנו שימלוך אחריו הוא יהיה זה שיבנה את בית המקדש. דוד נאלץ להסתפק בבניית החומה החיצונית. ההערכה היא ששנים רבות מאוחר יותר, הוסיף הורדוס המלך כמה נדבכים לכותל והגביה אותו עוד יותר, ובהיסטוריה המודרנית הוסיפו העותומנים כמה נדבכים נוספים.
  2. במדרש אומרים חכמי זיכרונם לברכה, שגם לארח שנחרב בית המקדש, מעולם לא זזה השכינה הקדושה מהכותל המערבי. לכן אנחנו מייחסים לכול חשיבות עצומה, ויש כאלו שנהגו להיזהר אפילו שלא לגעת באבני הכותל בגלל קדושתו הגדולה, אלא הם רק עומדים על ידו ומתפללים מעומק לבם.
    רבים נוהגים לכתוב בקשות שונות על גבי נייר ולתחוב את הפתקים בין אבני הכותל, מעין שליחת מכתב לקדוש ברוך הוא. רבים אחרים מקפידים שלא לעשות זאת, וכל אחד יעשה כאשר נהגו אבותיו וכמו שיורו לו רבותיו.
  3. בתקופה בה שלטו התורכים בארץ הקודש, הם כיבדו את זכותם של היהודים להתפלל על יד הכותל המערבי, אבל באופן מוגבל בלבד. הרחבה שהושארה פנויה היתה קטנה מאוד, והיהודים לא הורשו להציב מחיצה בין הגברים לנשים. נוהג זה נשאר גם בימי שלטון המנדט הבריטי. לאחר מלחמת השחרור היתה העיר העתיקה נתונה בידי הממלכה הירדנית, ויהודים לא הורשו להיכנס אליה ולהתפלל על יד הכותל. לאחר מלחמת ששת הימים, שבו היהודים אל הכותל, והממשלה שיטה את האזור, הקימה רחבה גדולה והגדירה את הרחבה הסמוכה לכותל עצמו כ'בית כנסת אורתודוכסי', בו נהוגה הפרדה בין גברים ונשים, והתפילות מתקיימות על פי ההלכה.
  4. עד מהרה הפך הכותל להיות אבן שואבת גם לבני עמים אחרים, והוא מסמל את הציפיה הארוכה של עם ישראל גאולה השלמה, זה כאלפיים שנה, ואת האמונה שהקדוש ברוך הוא יוריד לנו משמים בית מקדש שלישי במהרה. מעריכים שכיום מתקיימים כעשרה מיליון ביקורים בכותל מדי שנה, חלקם של תיירים וחלקם של יהודים המגיעים להתפלל במקום.
    כמו כן מתקיימים בכותל מאות מנייני תפילה מדי יום, ומשפחות רבות נוהגות להגיע אל הכותל עם נערי בר המצווה כדי שיניחו תפילין ויעלו לתורה בפעם הראשונה בחייהם, ברחבת הכותל.
    החשיבות של הכותל גדולה כל כך בגלל שלפי ההלכה חל איסור להיכנס אל הר הבית עצמו, ולכן רחבת הכותל המערבי היא המקום הקרוב ביותר למקום בו שכן בית מקדשנו.
  5. למרבה הצער קמו גורמים העוינים את היהדות הנאמנה לה' ולתורתו, ומבקשים לנעוץ את צפורניהם ברחבת הכותל. מדובר בארגונים הרפורמיים ובראשם ארגון 'נשות הכותל', שמייצר פרובוקציות מדי ראש חודש, במטרה לחלן את רחבת הכותל ולשלול ממנה את המעמד של 'בית כנסת אורתודוכסי'.
    כדי לפתור את הסכסוך הוכשרה רחבה נוספת של הכותל המכונה 'עזרת ישראל' ושוכנת במרחק של כמה עשרות מטרים מרחבת הכותל הגדולה והמוכרת, אבל בפועל איש אינו מבקר ב'עזרת ישראל', וגם 'נשות הכותל' שכביכול נאבקות על זכותן להתפלל לצד הכותל, אינן דורכות במקום ולא מגיעות לכותל אף פעם, לבד מהימים הקבועים שבהם הן מקיימות את הפרובוקציה החודשית שלהן.
    לעומתן, היהודים האורתודוכסים פוקדים את הכותל בהמוניהם, כל יום, בכל שעות היממה, ורבים אף פוקדים את הכותל בקביעות ולא מחמיצים יום אחד של תפילה בכותל, במשך עשרות שנים ויותר.