עשה זאת בעצמך, הגעלת כלים והכשרת המטבח לפסח

הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, רב קהילה ומחבר ספרי הלכה, מדריך אותנו שלב אחרי שלב, איך נכשיר את הכלים לפסח.

יעקב א. לוסטיגמן

אנחנו צריכים הכנה מיוחדת ומאומצת לקראת חג הפסח כדי לחגוג אותו כהלכתו, ולהימנע לחלוטין מאיסור חמץ. ההכנה היא כמובן בבישולים ובניקיונות, ולא פחות מכך גם בנושא הכשרת כלים לשימוש בימי הפסח. 

בפרויקט מיוחד לקראת הפסח, יוצא 'אחינו' במדריך מפורט בשיטת 'עשה זאת בעצמך', כדי שבכל בית יוכלו לבצע הכשרת כלים באופן עצמאי.

את ההנחיות ההלכתיות כתבנו מפי הגאון רבי אהרן מרדכי גרין שליט"א, רב קהילת חסידי לעלוב בקרייה החרדית בבית שמש, ומחבר סדרת ספרי ההלכה 'ילקוט הליכות ועניינים הנוגעים למעשה'.

ימי הקורונה

היות והדברים מופנים לציבור הרחב, בחר הרב גרין שליט"א לנקוט בגישה מקילה מאוד, ומי שרוצה להדר מעט ולהכשיר בצורה מסודרת, מומלץ להתייעץ שוב עם רב כיצד לנהוג, אבל בכל מקרה הגישה בה ניגשנו לכתוב את המאמר הבא עומדת בכללי ההלכה.

מי שבביתו יש כלים מיוחדים לפסח, כפי שמקפידים בבתים רבים של יהודים יראי שמים, אין לו כל בעיה לחגוג את הפסח כהלכתו, וצריך רק להכשיר את השיש הברזים וכו', כמו בכל שנה.

אבל מי שלא יכול לקנות ורוצה להכשיר את כלי החמץ לשימוש בחג הפסח, יכול להכשירם באופן עצמאי כדלהלן:

 

כלים חדשים

כלים חדשים שנקנו מגוי, חייבים טבילה במקווה כשר.

היום רוב הכלים מיוצרים על ידי גויים, ולכן כל כלי צריך טבילה, אלא אם כן אנחנו יודעים בוודאות שהוא מייצור של יהודי ושלא היה בבעלות גוי.

החיוב בטבילת כלים הוא רק על כלי שמשתמשים בו ישירות לאכילה או להגשת האוכל והכנתו, כמו צלחת, כוס, מזלג, סיר, מצקת, סכן וכדו'.

כלים משניים, כמו מגש שלא מניחים את האוכל ישירות עליו, אינם טעונים טבילה.

בשונה מטבילת כלים במקווה, אין צורך להגעיל כלים חדשים במים רותחים, אבל יש שמחמירים על עצמם ונוהגים להגעיל גם כלים חדשים, ויכולים להכשיר את הכלים באופן עצמאי בבית, כפי שנבאר בהמשך.

 

כלי זכוכית

לגבי כלי זכוכית, יש הבדל גדול בין שיטת הספרדים, לשיטתם של הפוסקים האשכנזים.

לדעת הספרדים, כלי זכוכית אינם 'בולעים' חמץ או כל דבר אחר.
לכן, צריך רק לשטוף אותם היטב היטב, והם ראויים לשימוש בפסח, גם אם השתמשו בהם במהלך השנה לחמץ, לבישול לאפייה, או לשתייה.

לדעת האשכנזים אי אפשר להכשיר כלי זכוכית לשימוש בפסח.
לכן, אם זה כלי שאולי השתמשו בו פעם עם חמץ חם באופן ישיר, כמו צלחת שאולי היתה בה דייסה חמה או פסטה רותחת, אסור להשתמש בכלים הללו לפסח.

כאמור אין דרך להכשיר כלי זכוכית לפי הפוסקים האשכנזים, ולכן הספרדים ישטפו ושישתמשו בהם בלי שום בעיה, והאשכנזים ישתמשו בחד פעמי.

אם כלי הזכוכית בוודאות לא שימשו מעולם לשימוש ישיר של חמץ חם, אפשר לשטוף ולהשתמש בפסח גם לפי הפוסקים האשכנזים.

 

כלי פלסטיק וסיליקון

לגבי הכשרת כלים מסוג זה, יש מחלוקת בין אחרוני הפוסקים אם הדבר אפשרי בכלל, ולכן מי שיכול ישתדל לא להשתמש בהם בפסח.

מי שאינו יכול בשום אופן לוותר על הכלים הללו, יכשיר אותם כמו את כלי הבישול והסכו"ם, כפי שנבאר בהמשך.

לגבי כלים אלו, כלי הפלסטיק והסיליקון, אין הבדל בין ספרדים לאשכנזים.

 

הכשרת כלים

לפני שנפרט את הדינים של הכשרת הכלים, נתעכב לרגע קט על העיקרון המנחה אותנו בכל קשור להגעלת כלים.

הרעיון של הכשרת הכלי הוא שבשימוש של הכלי למאכלי חמץ, הכלי 'בלע' קצת מהחמץ, וכשאנחנו משתמשים בו לאחר מכן לבישול והכנת מאכלים בפסח, אותן 'בליעות' ש'נבלעו' בתוך הכלי, נפלטות החוצה ומתערבות במאכל הכשר לפסח, ובכך בעצם הופכות אותו לחמץ.

איך מוציאים את ה'בליעות' הללו?

כמו שהן נבלעו. כלי בישול כמו סיר שמבשלים בו עם מים, נכשיר אותו על ידי מים רותחים.

כלי צליה, שמשתמשים איתו ישירות עם האש, כמו רשת צליה או שיפוד מתכת וכדו', נכשיר אותו על ידי אש במגע ישיר עם הכלי.

ועכשיו נעבור לפירוט

 

כלי בישול

את כלי הבישול, וכך גם הסכו"ם, אנחנו מכשירים בדרך של 'הגעלה':
ממתינים עד שיעברו לפחות 24 שעות מאז הפעם האחרונה בה השתמשנו בכלים אלו לבישול או אכילת חמץ חם.
מוודאים שהם נקיים היטב ולא נשאר מעט חמץ, ואפילו פירור קטנטן, שדבוק בהם.
ולאחר מכן מטבילים אותם במים רותחים באופן הבא:

מעמידים סיר גדול על האש, וכשהמים שבתוכו מבעבעים, אנחנו מכניסים את הכלים פנימה, אפילו לרגע קט, ובתנאי שהמים רותחים מספיק וממשיכים לבעבע גם כשהכלי בפנים.

אפשר להכניס את הכלי 'חצי חצי', כלומר אם זו סכין ארוכה, אפשר להחזיק בצד אחד ולטבול אותה במים המבעבעים, להוציא, לשטוף מעט במים קרים, ולאחר מכן להחזיק קצה השני, ולהטביל את הקצה הראשון במים החמים.

כך גם לגבי סירים, אנחנו מכניסים אותם בתוך הסיר הגדול עם המים המבעבעים, ואפשר חצי ולאחר מכן החצי השני, או שליש ועוד שליש ועוד שליש.
אבל חשוב לוודא שבסופו של דבר כל חלקי הסיר הוטבלו במים הרותחים, מבפנים ומבחוץ.

עדיף לשטוף את הכלים במים קרים מיד לאחר הוצאתם מהמים הרותחים, אבל אם שכחתם לעשות זאת, לא נורא, הכלי כשר בכל זאת.

לגבי הסיר הגדול, שבו אנחנו מטבילים את שאר הכלים והסירים, צריך להקפיד שגם הוא לא היה בשימוש עם חמץ חם במשך 24 שעות לפני ההגעלה.

לאחר שמסיימים להגעיל את שאר הכלים בתוכו, נוסיף לו מים כמעט עד למעלה, נרתיח אותו מחדש, וכשהמים רותחים מאוד ומבעבעים היטב, נכניס לתוך הסיר כלי או כל דבר אחר שיגרום למים הרותחים לגלוש החוצה, וכך אנחנו מכשירים את שפת הסיר.

לאחר מכן, את החלק החיצוני של הסיר הגדול נכשיר על ידי 'עירוי' – נרתיח מים בקומקום חשמלי, וכשהמים רותחים מאוד נשפוך אותם על חלקו החיצוני של הסיר מכל הצדדים, ולאחר מכן עדיף לשטוף במים קרים.

אם עשיתם כך, הסיר כשר לפסח ואפשר להשתמש בו בחג.

נדגיש שוב: בכל מקרה, הסיר הגדול וכל הסירים והכלים האחרים חייבים להיות נקיים מאוד, ועלינו להיות בטוחים שלא השתמשנו בהם ב-24 השעות האחרונות לבישול או לאכילת חמץ חם.

 

כך נכשיר מחבתות וסירים מחורצים

ומה קורה אם מדובר בסיר עם חריצים, שקשה מאוד לנקות אותם ואפילו בלתי אפשרי.

כך גם לגבי מחבתות, שבדרך כלל אי אפשר לנקות אותן בצורה מושלמת?

לגבי כלים אלו לא מספיקה הגעלה, ובמקום זאת אנחנו בוחרים בשיטת הכשרה שונה, שנקראת 'ליבון קל'.

אם יש לכם בבית מבער גז – 'ברנר', הכי טוב.
מעלים בו אש ומעבירים את האש בעוצמה גבוהה עם פני הסיר או המחבת מהכל הצדדים, מבפנים ובמחוץ, והסיר כשר לפסח, בתנאי שניקינו אותו היטב קודם לכן.

אם אין לכם מבער, אפשר להפוך את המחבת או הסיר על גבי הכירה, להדליק את הגז, ולתת למחבת להתחמם מבפנים היטב, כמו שמעבירים עליה אש.

לאחר מכן נהפוך אותה וניתן לה להתחמם מהצד החיצוני באותה הצורה.

 

כיריים, חצובות ומבערים

כיריים של גז: אם יש לכם בבית פלטת מתכת שאפשר לכסות בה את כל שטח הכיריים, הכי טוב זה לכסות ולהדליק את כל המבערים בו זמנים, למשך מספר דקות.

החום העז שייווצר מתחת לפלטת המתכת יכשיר את המבערים, את החצובות וגם את הבסיס של הכיריים, המשטח שמתחת להן.

כמובן שלפני הכל צריך לנקות היטב את הכיריים ואת החצובות.

אם אין לכם פלטת מתכת, צריך לנקות את הכל היטב, ולאחר מכן לערות מים רותחים מקומקום חשמלי על משטח הבסיס של הכיריים.

לאחר מכן נבעיר אש במבערים, ונעביר את החצובות הנקיות על גבי האש, כדי שירתח הברזל, בעיקר במקום שעליו עומדים הסירים בזמן הבישול. החלקים הצדדיים של החצובה פחות חשובים לעניין זה.

את משטח הבסיס נייבש היטב מהמים של ה'עירוי' ששפכנו עליהם, ולאחר מכן נצפה אותם בנייר כסף.

עדיף לעטוף גם את החצובות בנייר כסף, אם הדבר אפשרי. אם לא הסתדרתם עם זה, לא נורא, החצובות כשרות גם בלי ציפוי.

 

אינדוקציה

סוגי הכיריים שמכוסים במשטח זכוכית:

לפי הספרדים זכוכית אינה 'בולעת' כאמור, ולכן מספיק לשטוף היטב את משטח הכיריים ולאחר מכן אפשר להשתמש בהן בפסח בלי שום בעיה.

לפי האשכנזים אי אפשר להכשיר את משטח הזכוכית, ולכן צריך לצפות אותה במשטח סיליקון. ישנם סוגי כיריים שאפשר לעשות זאת ויש משטחי סיליקון מתאימים לשימוש.

בסוגי הכיריים שבהם אי אפשר להשתמש במשטח סיליקון, אם הם עשויים זכוכית, אי אפשר להכשיר אותם ואין להשתמש בהם בפסח, אלא אם כן יצפו אותם בנייר אלומיניום עבה, ויוודאו שלא ייכנסו מים או כל נוזל רטוב אחר בין נייר האלומיניום לכיריים, במשך כל הבישולים של מאכלי הפסח.

 

תנורי אפייה, תבניות ורשתות צליה

צריך ללבן את כל המוצרים המשמשים לצלייה ואפיה בחום גבוה מאוד, או ישירות על האש, ב'ליבון חמור'.

בעיקרון הליבון החמור הוא עד שניתזים ניצוצות של אש מכלי המתכת, אבל בזמנינו המתכת ממנה עשויים הכלים צפופה יותר, ולכן אנחנו לא רואים אש ניתזת מהכלים, זה לא אומר שהם לא מוכשרים! די בכך שהחום מגיע לרמה שבכלים של פעם היתה ניתזת ממנו אש.

מה היא מידת החום שעונה להגדרת הזאת?

יש פוסקים שאומרים של -380 מעלות צלזיוס, ויש אומרים שאפילו 200 מעלות מספיקות.

חלק מתנורי אפייה היום מכילים גם מנגנון ניקוי עצמי – התנור מתחמם לדרגת חום של 500 מעלות, וישנם תנורים שמתחממים אפילו לרמת של 900 מעלות.

בתנורים אלו אין כל בעיה, מנקים אותם, מכניסים את התבניות והרשתות, ואפילו את הסירים הצריכים ליבון לתוך התנור, ומפעילים על החום הגבוה ביותר.

לאחר מכן כל הכלים, וכמובן התנור עצמו, מוכשרים.

בתנורים פשוטים יותר שבהם אין את המנגנון האמור, מפעילים את התנור לחום הגבוה ביותר למשך שעה או יותר, והתנור עצמו בוודאי כשר לפסח.

הבעיה היא עם התבניות ורשתות הצליה, שיש לנו ספק אם הם הוכשרו ברמת החום הזאת.

לכן, אחרי שניקנו היטב והדלקנו על החום הגבוה ביותר, נקפיד במהלך הכנת המאכלים לחג, לפני החג וגם בחג הפסח עצמו, על הכללים הבאים:

אם אפשר, עדיף לצפות את התבניות והרשתות בנייר כסף. אבל לא חובה.

בנוסף, לא לאפות בתוך התבנית עצמה, אלא בתבנית אלומיניום חד פעמית.

את התבנית שבה אנחנו שמים בתוך האוכל, נשים בתוך תבנית נוספת – ריקה, ונקפיד שלא יהיו מים או כל נוזל רטוב אחר בין התבניות.

כך האוכל שבתבנית הפנימית יהיה כשר לפסח, גם אם נאמר שהתבנית של התנור עצמו אינה מוכשרת באופן מספק.

שוב: נקפיד מאוד שלא ייכנסו מים בין התבניות החד פעמיות, ובינן לבית התבנית של התנור.

 

היזהרו מכוויות

הערה חשובה מאוד לסיום: היות ומדובר בשימוש בחום גבוה מאוד בכל הנושא של הכשרת כלים, הן להגעלת הכלים בתוך סיר מים, הן ב'עירוי' של מים חמים, הן ב'ליבון קל' ובוודאי ב'ליבון חמור' – חשוב מאוד להפקיד על זהירות מופלגת.

להרחיק ילדים מהאזור, וגם המבוגרים צריכים לעבוד בזהירות רבה, כדי שחלילה וחס לא נגרום לעצמנו ולאחרים לכוויות קשות.

 

שיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמח, ונזכה לחגוג אותו מתוך בריאות ושלווה בבניין בית המקדש במהרה בימינו. אמן.