פתאום הגיע פריג'ידר ורצה לקחת לי את המקרר

מה קורה כשאתה לא פותח את תיבת הדואר במשך יותר מחצי שנה ומה למדתי מזה לחיים ^ מדבר עם עצמי ואתם מוזמנים להקשיב, אם בא לכם.

מה קורה כשאתה לא פותח את תיבת הדואר במשך יותר מחצי שנה ומה למדתי מזה לחיים ^ מדבר עם עצמי ואתם מוזמנים להקשיב, אם בא לכם.

מאת: יוסי ברקאי

אתמול הגעת הביתה ונהיה לי חושך בעיניים.

מה קרה?

קיבלתי התראה אחרונה לפני עיקול מטלטלים.

שלומית מספרת לי שהגיע בחור שנראה כמו פרג'ידר.

גבוה רחב, ובעיקר מאיים.

הוא הסביר לה בשפה מאוד פשוטה ומאוד ברורה, שאם לא נשלם את החוב שלנו לעירייה, בפעם הבאה הוא מגיע עם שוטר ועם צוות מעקלים, ולוקחים לנו את המקרר ואת מכונת הכביסה.

חושך בעיניים.

האמת, מגיע לי.

למה?

כי לפני יותר מחצי שנה התקלקל המנעול של תיבת הדואר שלי.

אצלנו בשכונה, תיבות הדואר מרוכזות בביתן של הדואר. לכל אחד יש תיבה ממוספרת, ואם אין לך אפשרות לפתוח את התיבה, אתה בבעיה.

צריך להתקשר לדואר ישראל, הם גובים משהו כמו 70 שקלים, ככה אמרו לי, ואז הם מחליפים את המנעול ונותנים לך מפתח.

התקשרתי לדואר, אבל אתם יודעים… דואר…

אחרי 35 דקות על הקו נמאס לי.

ניסיתי עוד פעם או פעמיים.

לא הלך

אף אחד לא ענה לי מעבר לקו.

אז אמרתי "יאללה, שיהיה… לא צריך דואר".

זהו.

לא שילמתי ארנונה, לא חשמל ולא מים.

לא גז, אל טלפון ולא שום דבר אחר.

כיף.

לא?

אבל מה? חברת החשמל יודעת להתקשר אליך ולומר לך שאתה חייב לשלם לפני ניתוק.

אין בעיה, שולפים כרטיס אשראי, נותנים מספר והסיפור נגמר.

אותו הדבר עם בזק ועם חברת הגז.

אבל העירייה זה כבר סיפור אחר.

הם לא מתקשרים, הם שולחים מעקלים…

כמובן שהיום כבר פתחתי את הבוקר בהמתנה ממושכת באגף הגבייה העירוני.

מתחנן שיקבלו אותי ויאפשרו לי לשלם.

 

הרב שלי, שיהיה בריא, לימד אותי שלכל דבר יש סיבה, ומכל דבר צריך ללמוד משהו לחיים.

אז השיעור הראשון שלמדתי מהסיפור הזה זה לדאוג לכך שתהיה לי אפשרות לפתוח את תיבת הדואר.

זהו. נגמרו החגיגות. מטפלים בזה חזק, וממתינים על הקו כמה שצריך, העיקר שיהיה לי דואר.

אבל למדתי שיעור נוסף.

זה לא רק הדואר.

יש עוד הרבה מאוד דברים בחיים שאם אתה מתעלם מהם, אתה עושה חיים.

אבל אחרי זמן מה מגיע החשבון, ואתה צריך לשלם ביוקר על זה שהתעלמת עד עכשיו.

אז כן.

זה לימד אותי שאסור להדחיק שום דבר. כל בעיה וכל חוב שמוטל עלי, אני צריך לעקוב, לבדוק, לראות מה המצב ולא לחכות שיגיע אלי פריג'דר הביתה וייקח לי את המקרר.

זה נכון גם, ואפילו בעיקר לעניינים רוחניים.

לפעמים אתה אומר לעצמך, יאללה, למה צריך לבדוק את המזוזה..

זה עולה קצת כסף, ואם יגלו שהיא פסולה זה יעלה קצת יותר כי תצטרך לקנות מזוזה חדשה.

בוא נשאיר את זה ככה.

יהיה בסדר.

או שאתה אומר לעצמך, למה להשקיע כל יום שעה או שעתיים בלימוד תורה?

אני כבר כמה שנים לא לומד כמעט תורה, ולא קרה לי כלום.

הכל בסדר….

אז זהו שלא.

שום דבר לא בסדר.

אם אתה לא מטפל בבעיות, הן מצטברות.

הבעיה שברוחניות אין התראות ברורות.

לא שולחים לך מעקל הביתה. נותנים לך לעשות מה שבראש שלך.

ואחרי שמגיע רגע האמת, שבו הבנאדם עוצם את עיניו לנצח, ושמים אותו עמוק באדמה עם מצבת שיש קרה ואפרורית שמכסה אותו מלמעלה… אז מגיע שלב התשלום.

ואז אתה כבר לא יכול להתחרט.

אתה לא יכול לרוץ לאגף הגבייה ולשלם כדי להינצל מהעיקול.

זה כבר מאוחר מדי.

הייתי מאריך עוד בעניין הזה, אבל אני חייב להתקשר לדואר שיסדרו לי כבר את התיבה.

אז נסתפק בזה להיום, ונראה לי שהמסר שלי ברור מספיק.

סומך עליכם שתמצאו לבד את הנמשלים הנוספים למשל האמיתי הזה שקרה לי עם החוב לעירייה.