הרב גואל אלקריף: "למה אתה הורס לי את האוטו החדש? אתה נורמלי?" זעק בעל הרכב

הרב גואל אלקריף על המתנה הגדולה הגדול שקיבלנו שאפשר לחזור בתשובה

התשובה היא חסד גדול מאד, שעושה איתנו הבורא יתברך.
על פי האמת והצדק, לא היה בעולם מקום לתשובה. אדם העז לחטוא?!
הוא קילקל ופשע?! – גם אם הוא מתחרט מאד, הפשע והקלקול כבר נעשו. החרטה שלו אין בכוחה להחזיר את הגלגל לאחור.
אולם הקב"ה נותן לנו את התשובה, שהיא חסד, לפנים משורת הדין.
ולא זו בלבד, אלא שהקב"ה מקבל את תשובתו של האדם, גם אם האדם לא הופך מיד לצדיק מופלג, אלא רק קיבל על עצמו לשוב ולתקן!
אדם שרוצה לשוב בתשובה, ומקבל על עצמו קבלה אחת – אפילו קטנה – הקב"ה מקבל אותו באהבה, ומסייע לו לשוב, כפי שנאמר: "פתחו לי פתח כחודו של מחט, ואני אפתח לכם כפתחו של אולם".
כדי לחדד את הדברים נמשיל מעין משל:
אדם הולך ברחוב ורואה מכונית מפוארת, חדשה ונוצצת. רק עכשיו יצאה המכונית מהחנות, לשמחת לב בעליה. האדם הזה מרים אבנים כבדות, ומשליך אותן בכח על המכונית. זכוכית של חלון מתנפצת ברעש גדול, התכת הבוהקת מתעקמת.
בעל הרכב יוצא בזעקות שבר, אחוז חמה. "אתה נורמלי?? חצוף מחוצף! מה עשיתי לך? למה אתה הורס לי את האוטו החדש??"
האיש שולח אליו מבט תמים. "למה עשיתי את זה? האמת, אני לא יודע. אני מתחרט".
"אתה מתחרט?! תודה רבה לך שאתה מתחרט! או שאתה משלם לי עכשיו את כל הנזק, או שאתה תתחרט על זה כל החיים שלך!"
האיש לא ממש מתרגש. "או-קיי, בכמה אתה מעריך את הנזק?"
"עשרים אלף שקל, לפחות! זה רכב יקר מאד! הוצאתי אותו עכשיו חדש מהאריזה , ותראה מה עשית לו!"
"עשרים אלף שקל? לא, אני לא יכול לשלם עשרים אלף שקל".
הבעלים של הרכב כמעט יוצא מדעתו מרוב כעס.
"לא יכול?! היית צריך לחשוב על זה לפני שהרסת לי את האוטו החדש! אתה תביא לי עשרים אלף שקל, ולא מעניין אותי מאיפה, תמכור את הדירה שלך, תקבץ נדבות… ממש לא איכפת לי מאיפה, אבל את הכסף אתה תביא, הבנת?!"
האיש המזיק מחטט בכיס החולצה שלו, ומוציא חופן מטבעות. בכיס של המכנסיים יש ארנק תפוח, מלא שטרות. הוא לא מתעסק איתו. האיש מעביר את המטבעות מיד ליד, בוחר את המטבע הקטן ביותר, ואת השאר מחזיר לכיס.
"קח." הוא מושיט חצי שקל. "זה פיצוי על הנזק שעשיתי לאוטו שלך".
"זה?? פיצוי?? על הנזק לאוטו?!"
"רק זה מה שיש לי כרגע לשלם לך…"
הבן אדם הזה חוצפן מזעזע או לא נורמלי?
האם היה אדם אחד בעולם, שהיה מוכן לקבל במאור פנים את מחצית השקל כפיצוי על נזק של עשרים אלף שקלים?
האם היה אדם אחד בעולם, שהיה אומר לחוצפן ההוא: "בסדר, אני אוותר לך על הכל"?
אף לא אדם אחד בעולם!
הקב"ה ברא עולם טוב ויפה לאין שיעור, והזהיר את האדם: "תן דעתך שלא תקלקל את עולמי!"
בא אדם חוצפן, עבר עבירות ופשע פשעים, וקילקל את העולם הנפלא שברא הקב"ה.
בראש השנה, יום הדין, הקב"ה אומר לאדם: מה עשית?! קיקלת והרסת בחטאיך הנוראים את העולם שבראתי!
ומה אומר האדם? – 'קשה לי לחזור בתשובה על כל העברות שלי. אני רוצה לקבל עלי קבלה אחת קטנה, משהו שלא יפריע לי למהלך החיים… ובזכות הקבלה הזאת תמחול לי!'
הקב"ה לא אומר לאותו אדם – עד כאן?? זה כל מה שאתה מוכן לעשות כדי לתקן את הקילקול הנורא שקילקלת?! חוצפן!! פושע!!
הקב"ה מקבל באהבה את הקבלה האחת הקטנה.
מאחר שהאדם חפץ לחזור בתשובה, ורוצה להתקדם צעד אחר צעד – אף בעשותו את הקבלה הקטנה הראשונה מקבל אותו הקב"ה באהבה, ונחשב לו ששב בתשובה.
זהו חסד גדול מאד שעושה אתנו הבורא יתברך.
אנחנו צריכים להיות מאושרים במתנה הגדולה הזאת, שניתנת לנו באהבה על ידי הקב"ה. עלינו להשכיל להודות על מתנת התשובה, ולהשתמש בה כראוי.
(רבי גואל אלקריף שליט"א)

(מתוך ספר דורש טוב /עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים)