מה ההתעוררות הגדולה בחודש אלול?

חודש אלול, חודש הרחמים והסליחות, ידוע כחודש מיוחד בו מתעוררים היהודים לעבוד את הבורא יתברך ביתר שאת  וביתר עוז, ומכינים את עצמם בהכנה המתבקשת לקראת ימי הדין הממשמשים ובאים.

רגש רוחני מיוחד של קדושה וטהרה חודר בחודש זה לנפשותיהם של עם ישראל החפצים בקירבת הבורא, ותענוג רוחני אמיתי מורגש בלבבם.

קהילות רבות בישראל מתחילות החל מראש חודש אלול לומר סליחות כל יום, וקהילות רבות אחרות תוקעות מידי יום בחודש זה בשופר. הנהגות אלו וודאי מסייעות להתעוררות הלב לתשובה ולקירבה לבורא.

ידוע שאלול הוא ראשי תיבות של המילים "אני לדודי ודודי לי". מילים אלו מבטאות את גודל התשוקה הנמצאת בנשמת כל אחד מאתנו להתקרב לאבינו שבשמים, ולזכות לקרבתו יתברך אלינו. חודש זה מסוגל לכך באופן מיוחד.

בדורות עברו הרגש המיוחד והנעלה של אלול היה מורגש לכלל היהודים. אף היהודים הפשוטים היו מרגישים בחודש זה התעלות רוחנית, ובאופן טבעי הם היו נזהרים בו יותר מכל השנה שלא לעבור על שום עבירה, והיו מתחזקים בו בלימוד התורה הקדושה, בתפילה, בקיום יתר המצוות ובמעשים טובים.

במכתב שכתב רבי ישראל מסלאנט זצ"ל, הוא מספר שאף כשהחזן היה מכריז "אלול" בזמן קידוש החודש הנאמר בשבת שלפני תחילת החודש, הציבור, בשומעו את המילה "אלול", היה חש רטט עז. אלו הם המילים שכתב שם רבי ישראל זצ"ל: "מלפנים, כאשר ידעתי, כל איש אחזו פלצות בקול הקורא קדוש 'אלול'. החרדה הלזו נשאה פריה להתקרב לעבודתו יתברך שמו, איש לפי ערכו". ("אור ישראל", אגרת י"ד)

מדוע בזמננו רבים מהיהודים לא מרגישים את ההרגשות הנעלות הללו שהיו בעבר נחלתו של כל יהודי. גם היהודים שזוכים ב"ה גם בימינו להרגיש רגשות אלו, אצל מרביתם, עוצמת הרגשות וגודל ההתעוררות פחותה ממה שהיה בדורות עברו?

רבי ישראל מסלאנט זצ"ל במכתב הנ"ל מביא שתי סיבות לכך:

הסיבה הראשונה שהוא מביא היא סיבה גשמית, דהיינו ש"הוא מההרגל השולט על כל, הן לטוב וכו' וכיוצא". זאת אומרת, שהאדם רגיל להיות עסוק כל השנה בענייניו הגשמיים. הרגל זה ממשיך גם באלול, ומונע מהאדם להרגיש את השינוי הגדול הרוחני החל בעולם בימים אלו.

הסיבה השניה, אומר רבי ישראל זצ"ל, היא סיבה רוחנית, ו"סיבה הרוחניות פשוטה היא, כי האדם בחטאו ממשיך עליו רוח טומאה המעכר רוחו ומבלבל שכלו, כמאמר חז"ל 'אין אדם עובר עבירה, אלא אם כן נכנסה בו רוח שטות'. היינו, נגד דרכי השכל. ומי שעסוק מעט בלימוד המוסרי, ראה בחוש כי סיבת הרוחני עומדת לפניו לשטן לטמטם לבו נגד תהלוכות השכל לפי יודעו אמונתו".

בימינו, במקרים רבים הסיבה לחוסר ההתעוררות והעבודה הרוחנית הנדרשת מאתנו בחודש זה, היא חוסר מודעות לגדלותם של ימים אלו, חוסר הבנה בגדלות וערך המצוות, חוסר ידיעה ברורה בעניין של שכר ועונש, ועוד ניסיונות, בלבולים וקשיים שאוחזים בבני דורנו.

למרות האמור, וודאי שעל כל אחד מאתנו מוטל להשתדל לעשות את מה שביכולתו לעשות, וזאת גם אם המעשים שאנו מסוגלים ומצליחים לעשות מועטים המה ממה שהיו עושים אבותינו בדורות הקודמים. על אף שההשתדלות הרוחנית שאנו עושים נראית לנו כקטנה, בשמים וודאי מחשיבים אותה מאד, ותועלת עצומה ושכר גדול עד מאד יגיעו לנו על זאת. ובזכות כך נזכה גם לכתיבה וחתימה טובה, ולקירוב הגאולה השלמה במהרה בימינו, אמן!