נחש ארסי הציל יהודי והחזיר אותו בתשובה

לפעמים אנחנו מתמודדים עם מצב שנראה לנו כל כך גרוע, ולבסוף מתברר שהכל היה לטובה. יש מי שיודעים להפיק מכך את הלקח הנכון…

את הסיפור הבא מספר הרב מרדכי נויגרשל, כפי ששמע אותו מחברו שפגש יהודי עולה חבר העמים שחזר בתשובה, וסיפר מה היה הגרעין הראשון, שהביא אותו לחזרה בתשובה.
הוא היה בחור צעיר ולמד באוניברסיטה, אבל גויס לצבא הרוסי ונשלח לאפגניסטן.
הפלוגה שלו התמקדה במחנה צבאי שהוקם במעבה העיר. יום אחד הסתובב הבחור ביער, מחוץ למחנה, והבחין בנחש גדול מתפתל ליד פתח המאורה שלו.
מאחר שלמד זואולוגיה, ידע מה ירגיז את הנחש, ומה עשוי לגרום לו להתייחס בידידות יחסית.
הבחור התנהג בהתאם להעדפותיו של הנחש, ונתן לנחש מזון.
הנחש לא פגע בו לרעה.
למחרת שב הבחור לאותו מקום, מצא את הנחש, ושוב נתן לו לאכול.
כך עשה יום אחר יום, במשך שלושה שבועות. הנחש והבחור כבר הפכו לידידים טובים.
יום אחד הודיע המפקד שהפלוגה חייבת לעזוב תוך חצי שעה.
הבחור מיהר אל הנחש להיפרד ממנו, חשב שיצליח לחזור תוך דקות בודדות.
לחרדתו, כאשר ראה את הנחש, הוא הזדקף ונעמד. הבחור ידע, שכאשר נחשים מהסוג הזה מזדקפים ונעמדים, זהו סימן שהם זועמים ומתכננים להכיש.
התגובה הנכונה במקרה כזה היא חוסר תזוזה. על האדם לעמוד קפוא במקומו. אם יתחיל ללכת או לרוץ, הנחש ישיג אותו בנקל, ויכיש אותו.
הנחש עומד, והבחור עומד מולו ללא תזוזה. הבחור נזהר לא להזיז יד או רגל, בקושי הרשה לעצמו לנשום.
עוברות עשר דקות של סיוט, רבע שעה עוברת, חצי שעה..
הבן אדם כבר כמעט מתמוטט.
קשה לו, והוא גם לחוץ מאוד.
הפלוגה כבר יוצאת לדרך, מה יהיה ?!
במקרה הטוב יכניסו אותו לכלא צבאי, במקרה הגרוע הוא עלול ללכת לאיבוד ביער, או ליפול בשבי האויב.
כבר שעה שלימה חלפה, והנחש ממשיך לעמוד! שעתיים עברו, שמונה שעות כבר חלפו, והנחש עדין זקוף.
מה קורה כאן? תוהה הבחור האומלל, זה לגמרי לא הגיוני. שמונה שעות נחש עומד ככה וכועס?! במשך שלושה שבועות הוא קיבל ממני אוכל, ונהג כלפי בידידות, ועכשיו הוא מאיים עלי באופן כל כך תקיף?! שום דבר פה לא מסתדר על פי ההיגיון…
השעה השמינית הסתיימה. הנחש ירד, התקפל, שלח מבט אחרון ונכנס למאורה שלו.
מלא חרדה רץ הבחור, בשארית כוחותיו, לחפש את חבריו.
הוא לא מצא אף אחד. המחנה היה נטוש לחלוטין. התחיל להתקדם בכיוון שאליו היו צריכים ללכת. אחרי שעתיים של הליכה, מצא את הגופות של חבריו. התברר שמורדים הכינו להם מארב והרגו את כולם.
הבחור עמד שם, בודד באפגניסטן, ואמר לעצמו- 'אם נחש מסוגל לעמוד שמונה שעות כדי להציל אותי מהמורדים, אני יודע שיש אלוקים!'

מתוך 'דורש טוב' על חודש אלול וראש השנה