חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו שמי שמתכבד בקלון חברו, על חשבון אחרים, אין לו חלק לעולם הבא. כלומר: אדם שעושה פעולות כדי לכבד את עצמו על חשבון בושתו של האחר. אדם שדואג 'להוציא' מישהו אחר 'אפס', רק כדי שהוא 'יצא טוב', ויזכה לכבוד. אדם כזה, אין לו חלק לעולם הבא. למה? כי זה שיא הרוע!!קרא עוד...
חכמנו זכרונם לברכה לימדו אותנו שמי שמתכבד בקלון חברו, על חשבון אחרים, אין לו חלק לעולם הבא.
כלומר: אדם שעושה פעולות כדי לכבד את עצמו על חשבון בושתו של האחר.
אדם שדואג 'להוציא' מישהו אחר 'אפס', רק כדי שהוא 'יצא טוב', ויזכה לכבוד.
אדם כזה, אין לו חלק לעולם הבא.
למה?
כי זה שיא הרוע!!
לבוא וליהנות מהשפלתו של האחר?
גועל נפש!
צריך להיות אדם נחות מאוד כדי ליהנות מזה. בעולם הבא אין מקום לאנשים נחותים כל כך…
אבל לפעמים אנחנו לא משפילים את החבר.
אנחנו לא 'מוציאים אותו רע' בכוונה תחילה.
זה פשוט קרה. הוא אמר משפט מיותר במקום הלא נכון, או עשה פעולה שהוציאה אותו לא טוב.
אנחנו רק באים אחר כך, כדי לקטוף את הפרות.
אומרים את המילה הנכונה שמתקבלת יפה בלב השומעים, וגורפים את כל הכבוד שנלקח מהאחר…
גם זה נחשב ל'מתכבד בקלון חברו'.
כמובן שצריך הרבה חכמה כדי לדעת איך להתנהל.
אם נתייחס למקרה שבו מישהו ניגש לבת הדודה ואומר לה: "רונית, את ממש השמנת".
כמובן שהוא יצא מאוד מאוד רע. למרות שהוא לא התכוון לכך.
אם נבוא אחר כך ונגיד: "עזבי רונית, אל תתייחסי אליו, הוא סתם איש רע, והאמת שאתה בכלל לא השמנת, אפילו רזית קצת…".
זאת תהיה התכבדות בקלון האחר.
מצד שני, אנחנו גם לא אמורים לשתוק ולתת לה להתבוסס בעלבון הקשה.
אדם חכם ורגיש אמור להשתדל להוציא את כולם בצורה טובה.
"חס וחלילה, היא בכלל לא השמינה. כנראה הרבה זמן לא ראית אותה, ולכן אתה לא זוכר".
