התפרצו הבריונים בחמת זעם לבית המדרש: "איפה הוא?!…" צווחו בזעם

הגאון רבי ראובן אלבז עם סיפור מדהים על כוחה האדיר של מילה של צדיק העוסק בתורה ושומר על פיו ולשונו.

הגאון הקדוש רבי אלחנן וסרמן זצ"ל נעקד על ידי הנאצים הארורים על קידוש שמו יתברך. הוא היה תלמידו המובהק של הסבא קדישא, הכהן הגדול מאחיו, מרן ה"חפץ חיים" זצ"ל. איש הוד, גאון אדיר, צדיק וחסיד. רבי אלחנן הקים את ישיבת ברנוביץ, ומאות תלמידיה שתו בצמא את דבריו.

(ספרו של רבי אלחנן וסרמן הי"ד, 'קובץ שיעורים', נלמד עד היום בהיכלי הישיבות הקדושות.

מהספר הזה  אפשר לראות את גאונותו העצומה וקדושתו הרבה של הצדיק הנפלא הזה, שצעד בגאון אל מותו.

באותם רגעים הוא חיזק את היהודים שצעדו עמו יחד.

הוא גרם להם להתמלא בגאווה יהודית רגע לפני שהנאצים הארורים ירו בהם למוות באכזריות רבה.

כך הוציאו את נשמתם בטהרה על קידוש ה')

ביום הפורים ישבו בהיכל הישיבה מאות התלמידים ולמדו. אחד הבחורים יצא מן הישיבה, ופגש בחוץ חבורת ריקים ופוחזים שלמדו אצל הגויים ועשו כמעשיהם. הבחור מצא לנכון להזכיר להם: "יהודים! היזהרו בכבודכם, ושמרו על יהדותכם!".

הפרחחים רתחו מזעם, והחלו לרדוף אחריו, כשהם קוראים לעברו: "את כל עצמותיך נפרק!".

הבחור נבהל וברח לעבר בנין הישיבה, כשהבריונים אחריו.

הוא הצליח לחמוק פנימה, שניה אחת בטרם התפרצו הבריונים הללו בחמת זעם להיכל בית המדרש, שבו ישבו בשלוה מאות בחורים ועסקו בדברי תורה. "איפה הוא?!…" צווחו בזעם.

ניסו להרגיע אותם, אבל הם המשיכו להשתולל ולהפוך שולחנות וספסלים.

מילה של צדיק

בדיוק באותו רגע נראתה דמותו האצילית של הגאון ראש הישיבה בפתח בית המדרש. הוא פנה אל פורקי העול הללו והורה להם בתקיפות גדולה לצאת ולחדול ממעשי הוונדליזם שלהם.

אחד הפוחזים הללו העז פניו, ניגש בחוצפה אל ראש הישיבה וניסה להכותו.

"בלי ידיים…" אמר הרב.

בסופו של דבר, מאימת הרב עזבו כולם את המקום.

חלפו ימים אחדים – ותהום כל העיר. אותו בחור חצוף קם בבקר כששתי ידיו משותקות לחלוטין, וכך נותר עד סוף ימיו.

שתי מילים של קדוש עליון – "בלי ידיים" – ותו לא!

כוחה של מילה של צדיק!

 

(מתוך הספר משכני אחריך)