זה לא החינוך, אלא הערכים!!

מה עובר בראשו של אדם היורה למוות בנהג שלא ויתר לו על החניה? ועוד בגיל 74… זה עניין של חינוך? יש לזה הסבר הגיוני? או שזאת גזירת גורל שניאלץ לחיות עמה?

מאת: אוהד אטינגר

מכירים את זה שתמיד אחרי עוד סיפור מזעזע של אלימות מיותרת, כולם מדברים על החינוך הישראלי הקלוקל, והחברה האלימה שאנחנו מגדלים כאן?
בטח מכירים.

זה קורה אחת למספר שבועות או חודשים, בדרך כלל התכיפות עולה בחודשי הקיץ. מישהו דקר אדם שסירב לתת לו סיגריה, או צעיר שרצח שכן שהעז לבקש ממנו שישמור על השקט בשעת ליל מאוחרת, וכמובן איך לא: סיבת המוות הנפוצה ביותר במקרים אלו: ויכוח על חניה.

אז הנה, זה קרה שוב. אדם בן 40 איבד את חייו בחניון של קניון עזריאלי ברמלה, לאחר מריבה מטופשת על חניה.
תמיד מסבירים לנו שזה החינוך המזעזע של הדור הצעיר, אבל הפעם זה לא המקרה. לפי החשד, אדם בן 74 הוא זה שירה למוות בנהג המסכן.

74!!

זה לא צעיר, לפי כל הדעות והשיטות…
לא רק שהוא רצח בן אדם בדם חם, אלא שהוא עשה את זה לנגד אשתו ובנותיו של האיש!
ככה! בלי למצמץ! הבנאדם עומד על יד רכבו. אשתו ובנותיו צופות בו ממרחק של כמה מטרים בודדים, והרוצח מגיע אליו עם אקדח ויורה בו למוות מטווח אפס.
לא יאומן!

זה לא עניין של חינוך!

אז אי אפשר להאשים את החינוך, כי האיש מבוגר יחסית, וכשהוא היה בבית הספר, אנחנו ברובנו עוד לא נולדנו.
אז עוד היה חינוך איכותי… כך לפחות מספרים לנו.
מה כן היה הגורם?
אני לא יודע.
אבל ברור לי דבר אחד לגבי הגורם למעשים אלו: זה לא עניין של חינוך, אלא הערכים!!

למה אני מתכוון?

הרשו לי לנחש בזהירות, שהרוצח לא היה אדם דתי.
הוא בוודאי לא היה ירא שמים.
איך אני יודע? כי בתורה כתוב "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני".
אנשים שאין להם יראת שמים, עולים להתדרדר למקומות מאוד נמוכים.
כן, אפילו עד לכדי רצח.
ברור שאדם נורמלי לא הולך לרצוח מישהו אחר גם אם הוא פגע באשתו והפיל אותה ארצה.

באף בית ספר בעולם לא מציגים התנהגות כזאת כמעשה ראוי. כולם מוקיעים אותו ומחנכים את הנוער שלא לנהוג כך.

זה גם לא הגיוני ולא תועלתי. הרי עכשיו הרוצח הזה יבלה את שארית חייו בכלא ולא יראה אור יום. הוא כבר לא יוכל להחנות את רכבו…
הוא עשה את זה מתוך כעס אדיר. כעס שהשתלט עליו ושיתק את ההיגיון שלו לחלוטין. סביר להניח שעוד קודם לכן הוא כבר היה עצבני במיוחד, והנהג ההוא רק דרך לו על יבלת כואבת מאוד, מה שגרם לו להתפרץ ולבצע מעשה שפל כל כך.
אבל אם היתה לו יראת שמים, הוא לא היה מתנהג כך, למרות הכעס הגדול!

כי כשיש לאדם סולם ערכים יציב, הוא יודע שיש דברים שלא עושים בשום פנים ואופן. ולא משנה מה קרה קודם לכן. פשוט לא עושים אותם. גם אם האיש הפיל את אשתך על הרצפה בחמת זעם, ואולי אפילו פצע אותה.

חכמי התלמוד הקדושים אומרים שדווקא הכעס הוא שעת מבחן לערכיו ומהותו של האדם. "בשלושה דברים אדם ניכר", הם מסבירים לנו: "בכוסו, בכיסו ובכעסו".
אדם שעוטה על עצמו אצטלה של ערכים ומוסר מזויפים, יחשוף את הריקנות שלו באחת משלושת ההזדמנויות הללו: בכוסו – כשהוא יהיה שתוי או שיכור… בכיסו – כשהוא יגיע לוויכוח על כסף, ובכעסו – כשהוא יתמלא כעס גדול. אם הוא ירא שמים, הוא יוותר על הכסף, יתגבר על הכעס ובוודאי שהשכרות לא תגרום לו לפגוע באנשים אחרים. כי הפחד שלו מהקדוש ברוך הוא חזק יותר מכל דבר אחר.