הסיפור היומי: מדוע שמח הרב מפוניבז'?

הרב שלום יכנס

כשאתה פועל להשיג מטרה שהיא חשובה מאוד בעיניך, לא תתאכזב ולא תקנא אם מישהו אחר הצליח גם הוא בדרך להשגת אותה המטרה. ככה זה כשאתה פועל מתוך אמונה אמיתית. אתה באמת יכול לשמוח בהצלחת האחר, גם אם הוא המתחרה שלך.

למען האמת, זאת יכולה להיות נקודת מבחן מאוד משמעותית.

ניקח לדוגמה אדם שפועל במרץ רב להצלת חיים אדם.

הוא נוקש על דלתות כדי לגייס כסף למטרה החשובה.

שעות על גבי שעות הוא מבלה במסדרונות הכנסת והעירייה.

מגייס מתנדבים, רוכש ציוד בסיסי, מקים מערך טלפוני, ודואג לפרסום שטח בכל רחבי העיר.

למי הוא באמת דואג?

לעצמו? או להצלת חיים אדם?

קשה לדעת.

אולי הוא חושב רק על עצמו, והוא פשוט מצא לעצמו נושא שמדבר על לבם של בני האדם.

כך הוא יכול לגייס כספים, לדאוג לעצמו לפרסום ולכבוד, להפעיל מערך של עובדים ומתנדבים ולהשיג שליטה רחבה.

לעולם לא נדע מה באמת מניע אותו למהלך.

אולי זה באמת הרצון שלו להציל חיי אדם, ואולי לא.

אם נעמיק קצת יותר בשאלה הזאת, ייתכן מאוד שנגלה שגם הוא עצמו אינו יודע מה הכח המניע אותו.

לא פעם נדמה לנו שאנחנו עושים משהו מסיבה מסוימת, ולאחר זמן אנחנו מגלים שמתחתיה הסתתרה סיבה אחרת.

 

לשמוח בהצלחת האחר

את התשובה האמיתית נוכל לדעת רק כשנגיע לרגע של מבחן.

מה יקרה אם באותה העיר יקום תושב אחר, שיקדיש גם הוא את חייו לאותה המטרה.

ומה יקרה אם האיש השני, יצליח עוד יותר מזה הראשון?

הוא באמת יציל את חייהם של אנשים רבים יותר…

רק אז נוכל לדעת מה היתה כוונתו של הראשון.

אם הוא ישמח מאוד על כך שחיי אדם ניצלים, ופחות אנשים מתים בגיל צעיר, נדע שכוונתו היתה טהורה.

אבל אם נשמע שבתוך זמן קצר פרצה בין השניים תחרות קשה, ושהם מנסים לכלכלך זה על זה, נדע שההיפך הוא הנכון.

כי כשאתה רוצה שפחות אנשים ימותו, אתה אמור לשמוח על כך שפחות אנשים מתים. גם אם מישהו אחר הוא זה שהשיג את המטרה, אתה צריך לשמוח באותה המידה.

זה מה שאנחנו לומדים מהסיפור המופלא עם הרב מפוניבז' זכר צדיק לברכה.

הרב יוסף שלמה כהנמן הקים ישיבה ענקית.

הוא הקדיש את כל חייו למטרה הזאת, נסע בכל רחבי העולם ושיחר לפתחיהם של עשירים מכל חלקי העם היהודי.

איך נוכל לדעת אם הוא התכוון להקים ישיבה או שמטרתו היתה לזכות בכבוד?

לפי התגובה שסיפק כשנפתחה ישיבה נוספת…