"אין מצב שאני עובר שבת שלמה בלי לעשן סיגריה. זה פשוט 'בִּלתּי'…"

תנפץ את המיתוס שאומר "או הכל או כלום" זה סתם חוסם אותך מלעשות הרבה טוב…

מאת: מענדי

היי חֶבְרֶ'ה, מה עניינים? שאלה לי אליכם.

נכון שהצטיינות וחתירה לשלמות בכל תחום, הן תכונות חיוביות שכולנו צריכים לשאוף אליהם?

עכשיו כולכם מהנהנים קלות עם הראש, וחושבים כזה, נו, מה הוא רוצה ממני עכשיו?

אז זהו. שהתשובה היא שלא בדיוק.

זְ'תּוֹמרת, כמובן שהן תכונות חיוביות, אבל יש גם צד שני למטבע.

אם תרצו, אני בא לנפץ לכם היום מיתוס, או יותר נכון אני רוצה יחד אתכם לעשות איזה סוויץ' קטן בחשיבה שלנו שלפעמים היא טִיפַּלֶ'ה מעוותת.

כידוע מגיל אפס מחנכים אותנו להישגיות, להצטיינות, להגיע לטופ שבטופ. אני לא בא עכשיו להתייחס לדילמה שכבר נדרשו לה גדולי הפרופסורים בין חינוך לחברה הוגנת, שוויונית וסובלנית. לבין חינוך להישגיות, וליבוי ועידוד התחרותיות.

לא זה מה שנעשה היום, זה גם ממש זר לי כל המילים הגבוהות האלה…

אני גם לא בא להאשים את אלו שחינכו אותנו חלילה, אבל אי אפשר להתעלם מכך שהחברה שלנו מבוססת מאד חזק על תחרותיות והישגיות. שבאים על חשבון ערכים חשובים אחרים.

אימא שלי לימדה אותי פתגם שאומר כך: "פרפקציוניזם = הצד האפל של השלמות"

ותַּכלֶ'ס זה נכון, החתירה הקיצונית למצוינות זה צד אפל, כי אם סטודנטית בוכה בכי תמרורים על שקיבלה במבחן רק ציון 94, או שצייר קורע ציור יפהפה שעמל עליו שבוע שלם אך ורק כי הצל לא בדיוק מכוון בזווית הנכונה, (כן. יש כזה דבר…) אז אם הם ימשיכו בדרך הזו הם יגיעו די מהר לבעיות רציניות של דכאון והפרעות אכילה פלוס צניחה בדימוי האישי, וזה לא אני המצאתי את זה, ראו בויקיפדיה ערך פרפקציוניזם.

אז אם כן מה האלטרנטיבה? שנסתפק בפחות? שנשאף למינימום במקום למקסימום?

זה לא אמרתי. (ופליז לא להוציא דברים מהקשרם! סתאאאם…) אני מציע שנמשיך לשאוף לשלמות, אבל יחד עם זאת לא לפספס את העיקר. ומה זה העיקר? על זה תקראו בפסקה הבאה.

וכאן אני מגיע לסיום ה'הקדמה' הקצרה, ומתחיל כבר סוף סוף לדבר על מה שצריך…

 

"קצת זה גם טוב"

לאחרונה התפרסם סיפור על בחור צעיר שהתחיל להתחזק קצת ביהדות ורצה להרגיש קרבה לבורא עולם, וחשב אולי לנסות לשמור שבת אחת. (מה יש? תן לנסות פעם אחת…)

אבל יש לו בעיה רצינית, אין מצב שהוא עובר שבת שלמה בלי לעשן סיגריה. זה פשוט 'בִּלתּי'…

אמר לו הרב שהוא התייעץ אתו, תקשיב חַבּוּבּי, כשאתה מעשן סיגריה בשבת אתה עובר לפי הלכות התורה על איסור של הדלקת האש ולאחר מכן עובר בנוסף עוד איסור של כיבוי הסיגריה, אז אולי לפחות על החלק השני של כיבוי הסיגריה תוותר למען כבוד השם יתברך.

אמר לו הצעיר, מה אתה צוחק עלי? כאילו מה זה שווה, יעני אני אעשן לי בַּפַנַאן ואחר כך אני אשחק אותה צדיק יעני שומר שבת. לא. לא מתאים לי. או הכול או כלום. אין אמצע.

אמר לו הרב, מה כְ'פַּת לך, עולה לך כסף? אבל הוא התעקש, הוא לא עושה צחוק מעצמו ומהיהדות. למרות שהוא לא דתי עדיין יש לו ערכים של אמת ויושר אולי אפילו יותר מהרבה דתיים עם זקנים ארוכים. כך לטענתו.

אמר לו הרב, תַּ'ה יודע מה, יש לי דיל בשבילך, בא ניגש לרב הכי גדול בדור שלנו, נלך למומחה הכי גדול בתחום, ונשאל אותו מה אומר.

אבל – אם הוא אומר שהצדק איתי, אתה מפסיק לכבות סיגריות בשבת! סגור?

טוב, לכזה דיל הוא כבר לא יכול לסרב, לחצו ידיים, דיל.

אבל תַּכלֶ'ס נחזור לסיפור שלנו, הלכו יחד הבחור והרב שלו למעונו של אחד מגאוני הדור בדירתו הקטנה בבני ברק, הבחור הכין מכתב בו הוא מפרט את שאלתו במילים פשוטות:

כבוד הרב, האם יש ערך לכך שאני מעשן סיגריה בשבת ולא מכבה לאחר מכן את האש בגלל שזה איסור, האם אני עושה בכך נחת רוח לבורא עולם, או שאין בכך שום ערך היות וכבר ממילא חיללתי שבת בהדלקת הסיגריה ובעישונה, ואדרבה אולי זה יכול להתפרש אפילו כזלזול וצחוק מהיהדות?

האמת שזה קצת אומץ לשאול שאלה כזו כשהסאב-טקסט הוא בעצם: רבינו אני לא בא אליך עכשיו שתטיף לי על עישון סיגריות בשבת, אני יודע שאסור ולא בא לי כרגע להפסיק, אני רק רוצה לדעת לגבי הכיבוי…

אבל אצל הרב הגדול האבא של עם ישראל עם הלב הענק שמכיל הכל אפשר לשאול את כל מה שיושב לך על הלב, גם אם זה לא פוליטקלי קורקט, הוא לא כועס חלילה… הוא רק לקח את הדף, עיין בה קצרות, עצם את עיניו הקדושות לרגע, ולאחר מכן הפטיר:

"וודאי שיש בזה ערך גדול ונחת רוח לבורא עולם שלפחות לא מחלל שוב את השבת, אבל כדאי שיעשה זאת 'לשם מצווה' דהיינו שיגיד כל פעם: הרי אני נמנע לכבות את הסיגריה כי כך ציוונו בורא עולם בתורתו "זכור את יום השבת לקדשו".

כך פסק הצדיק והמשיך בלימודו.

אה. כמובן שיש גם הֶפִּי אֶנְד לסיפור, שאכן מיודענו הצדיק היה אומר אחרי כל סיגריה בשבת את הנוסח שהכתיב לו הרב, וכמובן שזה העביר בו צמרמורת של מצפון כל פעם מחדש, והכניס בו אמונה מוחשית שיש אבא בשמים שכואב לו אם הבן שלו לא שומע בקולו והולך בדרכי ליבו, עד שלאט לאט נגמל לגמרי מההרגל הנגוע של העישון והתחיל לשמור שבת במלואה, וכך הוא חי באושר ובעושר עד היום הזה בְּלַה בְּלַה בְּלַה…

אבל אני הייתי מעדיף לדלג על הסיומת הנחמדה הזו. בואו נתמקד בעיקר: גם אם אתה מעשן בשבת, אתה מחלל את השבת הקדושה בגסות רוח כי אתה לא מסוגל להתאפק מהדחף הרגעי הזה לעשן סיגריה. נכון. אבל לפחות אל תכבה את הסיגריה! פליייייז…

זה נשמע מגוחך, אבל זו האמת! זו החכמה האבסולוטית של התורה הקדושה! לא שלמות ולא מצוינות ולא הישגיות. תעשה מה שאתה יכול, והשם יגמור בעדך. כמאמר החכם במשנה: "לא עליך המלאכה לגמור ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה… ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך".

הצדיק רופא הנפשות רבי נחמן מברסלב התחנן לתלמידיו באידיש: "אַבִּיסֶעלֶע אִיז הוֹיכְט גוּט" שתרגום המשפט זה הפתגם הידוע – "קצת זה גם טוב". לא חייב הכל, רק תנסה. תשתדל. תעשה מה אתה יכול. שום דבר מעבר לזה לא דורשים ממך. אבל אל תתחפר במיטה כי ממילא לא תגיע לשיא. תזכור ש"קצת זה גם טוב".

ואני לא יכול להתאפק לצטט לכם עוד שתי משפטים קצרים אבל חדים מאד וקולעים אל המטרה, שניהם מבית היוצר של הצדיק המתוק רבי נחמן.

"אמר: זאת פעלתי אצל האנשים שלי שגם אם יעברו עבירה יעשו זאת בלי ידיים ובלי רגליים"

ועוד משפט עם רעיון דומה אבל מפורט יותר:

"העולם אומרים: שאם אדם אוכל חזיר אז לפחות שהשומן כבר יזל על הזקן, אבל אני אומר: גם אם האדם אוכל חזיר לפחות שהשומן לא יזל על הזקן"

הבנתם את העומק, זה מטלטל!

גם אם אתה חוטא, גם בעיצומו של החטא, אבל לפחות אל תהנה במקסימום, תקריב פְּרוֹמִיל אחד, אחוזון אחד לבורא עולם שאוהב אתך. וכן. זה חשוב! הוא מעריך את זה! וכדאי שתתחיל להבין את זה…

לסיום, שמעתי פעם שאחד מגדולי הציונים מקימי המדינה, שבילדותו גדל בעיירה יהודית באירופה ורק לאחר השואה יצא בשאלה, אמר פעם: "איני יכול לסלוח ל'מלמד' שלי ב'חֵיידֶר' שהכניס בי בינקותי את ערכי היהדות והאמונה בבורא עולם, כי אני רואה את כל חברי נהנים מכל איסורי העולם הזה, אוכלים ושותים מכל הבא ליד, ורק אני סובל מייסורי מצפון שמאיימים להטריף את דעתי"…

אילו הייתי לידו הייתי אומר לו שלפחות יקדיש את הסבל הזה באהבה לבורא עולם.

להתראות

נ.ב. אם לא היה לכם סבלנות לקרוא את כל המלל הזה והסתפקתם בראשי פרקים, גם טוב!… "קצת זה גם טוב".