אבא לא שם לב ושלושה מסמרים גדולים ננעצו בחלק העליון של רגלו

 כשרגלו של אבא שותתת דם, ולבו עסוק בחינוך הילדים – סיפור מעורר השראה!

מאת: אוהד אטינגר

המיטה בחדר הילדים נשברה, כפי שקורה בכל בית יהודי, כשהילדים קופצים ומקפצים עד שקרשי המיטה המתנתקים זה מזה.

הקרש האחד המחזיק את אורכה של המיטה התפרק לחלוטין.

בקרש היו כמה מסמרים גדולים.

אבא, הצדיק הבני ברקי רבי בן ציון פלמן, ניגש לתקן את המיטה עם פטיש וצבת בידו, התכופף וטיפל בכמה מקומות במיטה מלפניה ומאחוריה, לפני השלב האחרון בו יצמיד את הקורה למיטה.

אבא ביקש ממני לשמור בינתיים בצד על הקרש הגדול שבו המסמרים. אבל הייתי ילד קטן ולא שמרתי.

הנחתי את הקרש על הרצפה לידו, והסתכלתי במעשיו, זה היה מעניין.

אבא לא שם לב, ותוך כדי טיפול ברגל המיטה, התיישב על הקרש הגדול עם כל כובד הגוף,  ושלושה מסמרים גדולים ננעצו בחלק העליון של רגלו. גניחה נשמעה מפיו. ומיד התרומם וניתק את המסמרים שננעצו בו.

ואז ראיתי כי נוזל ממנו דם. נחרדתי.

ציפיתי שאבא יצעק.

אך אבא לא אמר לי אף מילה אחת.

היה ניכר עליו כי הוא מתייסר, הוא נשך את השפתיים בחוזקה.

עד היום אינני יודע אם חשק את השפתיים מחמת הכאב או גם התאמץ שלא לומר לי מילה. כך או כך – הוא שתק ונשך שפתיים.

מה קורה כאשר ילד יהודי כשר רואה את מה שמתרחש, ואת הדם מהרגל של אבא?

התחלתי לבכות. פרצתי בבכי ספונטני.

נקל להבין מה הרגשתי באותו רגע.

אבא שאל אותי: "למה אתה בוכה?" עניתי לו "כי אני עשיתי את זה, לא שמרתי את הקרש, והנחתי אותו על הרצפה".

"נו, אז מה אתה רוצה עכשיו?!" שאל אותי.

אמרתי "אני עשיתי לא טוב, ועכשיו אני רוצה לעשות טוב, זה כואב לי מה שקרה".

"אבא הסתובב מולי בבת אחת. הביט עלי בחוזקה. בעוצמה".

"הוא לא הסתכל על הדם שניגר מרגלו. אלא הביט עלי. ואז תפס בידיו העדינות בלחי הרטובה מדמעות, ליטף אותו קלות, ואמר נחרצות: 'יצחק, אם אתה רוצה לעשות לי טוב, תשב ותלמד זה יעשה לי טוב'".

זה מה שהיה לו לומר לי באותו רגע.

ואם המסמר חדר פנימה לרגלו של אבא לעומק מילימטר, המשפט הזה חדר בי בעומק קילומטר…

בשבועות הקרובים המורה בתלמוד התורה היה מופתע מההתקדמות הלימודית שלי.

לא יכולתי להסביר לו, והוא לא יכול היה להעלות בדעתו, כמה דם שפך אבא בשביל כך…

[מעובד מתוך 'ספר ללא שם']