הרבנית שהתגוררה בדירה בת שני חדרים, תשמח לדבר על 'הסתפקות במועט', אבל אין לה ניסיון אישי…

שביבי אור מדמותה המופלאה של הרבנית קנייבסקי עליה השלום, רעייתו של גדול הדור הגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א.

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

 

קבוצה של תלמידות 'סמינר' (בית ספר על יסודי) הגיעה פעם לביתו של גדול הדור הגאון הגדול רבי חיים קנייבסקי.

הן נקשו בהיסוס על הדלת, והרבנית בת שבע קנייבסקי, אשתו של הרב ובתו של גדול הדור הקודם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זכר צדיק לברכה, פתחה להם את הדלת.

מאחורי הדלת שנפתחה לרווחה, התגלה בית עלוב מאוד. הרהיטים היו מעטים וישנים מאוד. המקרר היה שבור ועקום, והיו צריכים להניח תחתיו קרטונים כדי שיעמוד בצורה ישרה. המיקסר היה שבור ומכוסח מכל הצדדים אחרי עשרות שנים של פעילות אינטנסיבית, הכיסאות רעועים, כל אחד מהם בצבע אחר ועם דוגמה שונה, והכלים המעטים במטבח, היו שרידים של סטים ישנים, כל אחת עם דוגמה אחרת ובצבע שונה לחלוטין.

הרבנית קנייבסקי טובת לב היתה. כל מי שנקש על דלת ביתה התקבל במאור פנים. רבים מאוד היו נוקשים על הדלת, ביקשו לקבל ברכה מהרב ולהתייעץ עמו. נשים רבות נהגו לבוא להתייעץ עם הרבנית ולקבל את ברכתה, והיא תמיד נשארה מלאה בסבלנות לכל פונה.

"מה בפיכן?" שאלה את תלמידות הסמינר הנבוכות.

הבנות הסבירו שבבית הספר הן קיבלו משימה, לכתוב מאמר על הנושא של 'הסתפקות במועט'. איך יכול אדם להסתפק במעט, לחיות כמעט בלי שום רכוש, ובכל זאת להיות מאושר.

הפעם היה תורה של הרבנית להיות מובכת. היא מאוד אוהבת לעזור לאנשים, היא משתדלת לענות לכל שאלה שמפנים אליה, אבל הנושא הזה שעליו מדברות התלמידות, אינו מוכר לה כל כך.

"אני יכולה לצטט לכן מאמרים מהתלמוד על הסתפקות במועט", אמרה לתלמידות, "אבל כתלמידות סמינר בוודאי גם אתן מכירות את המאמרים הללו. אני יכולה לספר לכם סיפורים על גדולי ישראל בדורות הקודמים שהסתפקו במועט.

"אבל לצערי אני חוששת שלא אוכל להשיב לכן מניסיוני האישי. אף פעם לא היה חסר לי כלום, ולא הייתי צריכה להסתפק במועט. תמיד היה לי כל מה שהייתי זקוקה לו, ולכן אני מרגישה שלא בנוח להטיף לאחרים להסתפק במועט…".

התלמידות הודו לה בחום ויצאו מהבית כשחיוך רחב נסוך על פניהן.

בלי שידעה בכלל, העניקה להו הרבנית ראיון מוצלח במיוחד, עכשיו יש להן כבר מה לכתוב על הסתפקות במועט, אחרי שראו את הבית הדל, ואת בעלת הבית שמעולם לא היה חסר לה כלום…