מה קורה כשאנחנו מפסיקים לנשום לכמה דקות?

חמישה דברים שכדאי לדעת על מערכת החמצן

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

החמצן הנו אחד הצרכים הבסיסיים ביותר כדי שגוף האדם יוכל להתקיים. הוא נכנס אל הגוף בצורת אוויר שאותו אנחנו נושמים באופן טבעי ומבלי שנתכנן זאת, ובתוך הגוף מופרש החמצן מהאוויר ומזין את מערכות הגוף, המוח, הלב, הדם ושאר האברים.

  1. על מנת שהחמצן ייכנס אל הגוף ויהפוך לאנרגיה המחייה אותו, הוא צריך להיות מהול במעט לחות, וזהו תהליך טבעי שקורה במהלך הנשימה, כשהחמצן עובר דרך הקנה, שם מתערבבים בו נתזים דקיקים של חלקיקי רוק.
  2. בתוך הריאות מקבל החמצן תוספת של פחמן דו חמצני, המסייע להשלמת הליך העיבוד והכנסתו למחזור החמצן בגוף.
  3. כשהאדם מפסיק לנשום לזמן קצר, הגוף ממשיך לתפקד בעזרת מאגרי חמצן שמצויים בגוף באופן קבוע, במיוחד לשם כך. כליטר חמצן מצוי באופן קבוע במחזור הדם לאחר שכבר עובד ונכנס לדם, אך לא נעשה בו שימוש כל עוד יש הזרמה של חמצן חדש. בריאות נשמר כחצי ליטר נוסף. כמויות קטנות יותר של חמצן נאגרות בנוזל הפלזמה שבדם, וכן בשרירי הלב ושרירי השלד. חמצן זה משמש אותנו עד שנמצא מקור חדש לחמצן, ונשוב לנשום בצורה תקינה.
  4. מעניין לציין כי החמצן, בדיוק כמו שהוא חיוני לגוף במידה הנכונה והנדרשת, הוא גם מסוכן מאוד כשהוא מגיע במינון גבוה מדי. מדהים לגלות שהגוף צריך אספקת חמצן בדיוק בשיעור המצוי באוויר הטבעי של כדור הארץ, ובמידה ואדם בריא שנושם בצורה תקינה מקבל חמצן במינון מרוכז יותר, הדבר עלול לגרום למותו חלילה.
  5. עוד נקודה מעניינת לא פחות היא העובדה שריכוז החמצן הרצוי לצריכה מספקת של בני האדם מצויה רק על פני שכבת כדור הארץ. ככל שאנו עולים גבוה יותר כך הופך האוויר לדליל יותר מחמצן, ולכן אנשים המטפסים על הרים גבוהים במיוחד נדרשים לערוך תרגולים מיוחדים קודם לכן כדי שגופם יוכל להתמודד עם כמות החמצן המצויה, ומי שטסים לחלל נדרשים להישאר צמודים לבלוני חמצן אותם הם מביאים עמם מכדור הארץ.

 

אז מה אנחנו לומדים מכל האמור: הקדוש ברוך הוא ברא את עולמו בצורה מדויקת. הוא העניק לנו חמצן בכמות ובמינון הנדרש, אם אנחנו חורגים מהגבול שקבע לנו הקדוש ברוך הוא, עלינו להצטייד קודם לכן במאגרי חמצן, ובגופנו טבועים כל החומרים הנדרשים להפקת החמצן, הסינון שלו מהאוויר והטמעתו בתוך מחזור הדם שלנו.

המידע הזה נותן נופך חדש למה שאמרו חכמנו זיכרונם לברכה, על הפסוק "כל הנשמה תהלל י-ה", שעל כל נשימה ונשימה אנחנו צריכים להודות לבורא העולם. כי כדי שאנחנו נוכל לנשום הוא העניק לנו מערכת מסועפת, מורכבת ובעיקר משוכללת במיוחד, שתאפשר לנו גם את עצם הנשימה וגם את הפקת התועלת הנדרשת מהפעולה הזאת.