"אמור לי שמואל יקירי, מי ערב לך שתתחתן בכלל?

 חכמתו המופלאה של הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זכר צדיק לברכה, שהצליח להרגיע חשש כבד של תלמידו בשיחה קצרה וחודרת לב.

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

שמואל היה תלמיד מן המניין בישיבת קמניץ בירושלים. ימים ולילות היה עסוק בלימוד התורה, וכמו ברבות מהישיבות, גם בישיבה זו לא היו שעות ללימודי מקצוע חופשי, באמצעותו יוכלו התלמידים להתפרנס לכשיקימו משפחה משלהם.

מדי פעם התגנב ללבו של שמואל חשש כבד. כיצד יוכל לפרנס את משפחתו…

'אני בחור צעיר', חשב לעצמו, 'בקרוב אתחתן בעזרת ה', ואשב ללמוד בכולל אברכים. אקבל שם מלגה צנועה. רעייתי תצא כנראה לעבוד מספר שעות ביום, ויחד נוכל להתפרנס בכבוד.

'בהמשך ייוולדו לנו ילדים, אבל נוכל להסתדר בעזרת ה', אבל מה יקרה כשיגיע הילד השישי והשביעי? מה יקרה כשהם יגדלו? כשההוצאות תהינה כבדות יותר?

'ובכלל', חלף רעד בגופו, 'כשנצטרך לחתן את הילדים שלנו… וואו!! זה המון כסף. אולי את הילד הראשון והשני עוד נצליח איכשהו לחתן בעזרת הלוואות וחסכונות שנצבור עוד קודם לכן, אבל הילד השלישי? הרביעי? החמישי!!

'אין סיכוי בעולם שנצליח!! זה כבר יהיה בלתי אפשרי… אני לא יכול להישאר בישיבה. אני חייב ללמוד מקצוע מפרנס, כדי שאוכל להרוויח מספיק, לחסוף סכומי נכבדים ולחתן את הילדים שלנו בכבוד גדול. אפילו את הילד השביעי והשמיני!'.

בתחילה דחה שמואל את המחשבות הללו והמשיך ללמוד בשקידה רבה, אבל החרדה מפני העתיד לא נתנה לו מנוח, עד שהחליט לעשות מעשה! הוא יעזוב את הישיבה ויפנה ללימוד מקצוע!!

אבל אי אפשר לעזוב את הישיבה בלי להיפרד יפה מה'משגיח' הלא הוא המנהל החינוכי של הישיבה.

ה'משגיח' בישיבה זו היה הגאון הצדיק רבי אליהו לופיאן זכר צדיק לברכה.

הרב לופיאן שמע את דברי תלמידו שסיפר לו כי פניו לעבר לימודי מקצוע.

הוא זקף את כתפיו, והישיר מבט אל הבחור כשפליאה עמוקה נשקפת מעיניו: "לעזוב את הישיבה? למה? אתה הרי מצליח מאוד בלימודים…".

שמואל קצת היסס אבל הרב עודד אותו לדבר בפתיחות ובגילוי לב, והוא אכן סיפר לרב שהוא חושש מפני הבאות, ולכן הוא רוצה להקדים רפואה למכה וללמוד מקצוע מפרנס.

הרב לופיאן התחייך מעט, וליטף את תלמידו בעיניו הטובות: "אמור לי שמואל יקירי, מי ערב לך שתתחתן בכלל? אני מכיר כמה אנשים שנשארו רווקים כל ימי חייהם. חלקם זקנים מאוד ויש גם כאלו שמתו צעירים, לפני שהספיקו להתחתן".

צמרמורת הרעידה את כתפיו של שמואל ולבו החסיר פעימות אחדות. הוא הכיר את ה'משגיח' וידע שלפניו יושב אדם קדוש וטהור שעיניו צופות למרחקים בראייה רוחנית זכה וטהורה…

"הרב אומר בעצם שאני לא אזכה להתחתן", שאל בבהלה, "זה מה שהרב רואה בשמים?".

הרב לופיאן השיב בשלילה נחרצת: "מה פתאום?! אני לא רואה בשמים שום דבר, אני רק שואל אותך שאלה מתבקשת, לא כולם זוכים להתחתן… מי אמר לך שאתה כן תזכה?".

שמואל הרהר מעט והשיב: "אני סומך על הקדוש ברוך הוא. אני מתפלל אליו שאזכה לשידוך טוב, והוא כבר ישלח לי את הנערה המתאימה לי".

"יפה יפה…" השיב הרב, "אני רואה שאתה בחור יהודי עם אמונה חזקה בבורא עולם שיזכה אותך להתחתן עם האשה המתאימה לך. כל הכבוד… רואים שקיבלת חינוך טוב".

"אבל יש לי עוד שאלה שמואל יקירי…", ממשיך הרב, "תגיד לי מי אומר שיוולדו לך ילדים… אתה יודע כמה אנשים התחתנו ולא נולדו להם ילדים".

שמואל הזדעזע… "הרב רואה בשמ…".

"אני לא רואה כלום בשמים", קטע אותו הרב, "אני רק שואל אותך שאלה תיאורטית… מניין לך שייוולדו לכם ילדים?".

"ה' יעזור", משיב שמואל… "הקדוש ברוך הוא כל יכול, אנחנו נתפלל אליו ובעזרתו יתברך יהיו לנו ילדים בריאים וחכמים".

"ומי אומר שהילדים שלך יתחתנו? אולי הם ישארו רווקים?"

הפעם כבר הבין שמואל שהרב רק שואל אותו, ולא מנסה לרמוז לו מה הוא ראה בשמי מרום…

"ה' יעזור", הוא משיב בקצרה.

עכשיו היה תורו של הרב להתפלא על שמואל… "אמור לי תלמידי היקר… אני רואה שאתה יהודי עם אמונה חזקה בבורא עולם. אתה מאמין שהקדוש ברוך הוא יזכה אותך להתחתן, אתה מאמין שיוולדו לך ילדים, אתה מאמין שהוא יעזור לך למצוא להם שידוכים הולמים ולחתן אותם, אבל כשזה מגיע לשלם את הכסף של הוצאות החתונות שלהם, שם אתה כבר מתחיל לפקפק ביכולותיו של הקדוש ברוך הוא?"..

"לתת לך אשה הוא יכול! לתת לך חיים הוא יכול! לתת לך ילדים הוא יכול! לתת לילדים שלך זיווגים טובים הוא גם יכול…

"אבל לתת לך כסף זה כבר יותר מדי בשבילו. זה כבר יהיה לו קשה לקדוש ברוך הוא… מאיפה הוא יביא לך כל כך הרבה כסף….".

שמואל השפיל מבט במבוכה, לאחר שהבין עד כמה החששות שלו מגוחכים וחסרי כל בסיס מציאותי… הוא הודה לרב לופיאן על שהאיר את עיניו, פנה לחזור אל בית המדרש של הישיבה… ושב לצלול בעומקה של הסוגיה התלמודית המרתקת שאותה נטש לפני שבא לדבר עם הרב.