ההלכה לדעתי פרטנית מדי… קודם נעל ימין או שמאל, למי זה משנה?

למה ההלכה יורדת ל'קטנות', ונכנסת לנו לחיים ברמה של איך להתלבש, מה מותר לדבר, ועל מה אנחנו יכולים לחשוב?

שאלה:

התחלתי תהליכים של חזרה בתשובה.

אני מאוד שלם עם ההחלטה שלי, וחושב שבחרתי בדרך הנכונה.
הבעיה שיש לי חבר שלא מפסיק ללעוג לי.
הוא טוען שלא יכול להיות שהקדוש ברוך הוא 'בודק אותי בקטנות', ושמעניין אותו בכלל אם אני נועל קודם את נעל ימין או נעל שמאל, ואם אני תולש נייר טואלט בשבת או לא.
איך אני מסביר לו את ההלכות הללו בצורה הגיונית שתתקבל על דעתו…

 

תשובה:

קודם כל אני רוצה לברך אותך על ההחלטה האמיצה והחשובה כל כך.
היא תשפיע לא רק עליך אלא גם על הילדים והנכדים שלך שיזכו לגדול ולהתחנך בדרך התורה והמצוות, וכל זה בזכותך.
אשריך ואשרי חלקך!

לגבי החבר שלועג לך, אני לא רוצה להתערב ביחסים שבינך ובין החברים שבחרת להקיף את עצמך בהם.
אבל אני רק מאיר את עיניך וחושב שראוי שתשים לב לעובדה שחברים אמורים לכבד את ההחלטות של חבריהם.

הוא לא חייב להסכים איתך.
אם הוא לא מאמין זאת זכותו.
התורה נתנה לנו חופש בחירה וכל אחד יכול לבחור אם להאמין או לא, ולהתמודד עם התוצאות של הבחירה שלו בעולם הזה ובעולם הבא.
אבל ללעוג וללגלג זה כבר רמה אחרת, וזה לא אמור להיות בין חברים טובים.

ולגופה של שאלה אני אפתח בדברי רבי חנניא בן עקשיא במסכת 'אבות':
"רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות".

אתה שומע? ידידי היקר… רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל.

זה לא באמת משנה לו אם תנעל קודם נעל ימין או נעל שמאל, זה כן חשוב לו שאתה תזכה בזכות נוספת גם כשאתה נועל נעליים.

 

ההלכה מעניקה לך הזדמנויות!

כמו אבא אוהב שרוצה לתת לבנו הקטן סוכריה.
אבל הוא רוצה שהילד לא רק יקבל סוכריה אלא גם ירגיש שהוא קיבל פרס.
הוא אומר לילד, "בוא חמודי, לך תזרוק את זה לפח וכשתחזור אני אתן לך סוכריה".
הוא לא באמת היה צריך שהילד יפנה לו את האשפה, אלא חיפש דרך להעמיד אותו באתגר קטן וקל לביצוע, כדי שהוא יקבל את הסוכריה בשמחה גדולה.

גם אצל אנשים מבוגרים אנחנו רואים את זה.
לפעמים הורים רוצים לעזור לבנם שנמצא במצוקה כלכלית, אבל לא נעים לו לקחת מהם כסף.
הם ימצאו דרך לתת לו משימה כזאת או אחרת ולשלם לו עבורה, כדי שיקבל את הכסף בשמחה וירגיש שהוא התאמץ למענו.

לכן הקדוש ברוך הוא אומר לך איך לנועל נעליים, הוא אומר לך שיש מצוה לשטוף פנים כשקמים בבוקר!
הוא אומר לך שכשאתה לובש חולצה קודם תלבש את השרוול הימני ורק אחר את השמאלי.
וכך עוד אלפי הוראות קטנות וגדולות, שלכולן מטרה ותכלית אחת:
"לזכות את ישראל", כדברי התנא הקדוש רבי חנניא בן עקשיא.

יתירה מזאת.
כשאנחנו מקיימים את כל ההלכות ה'קטנות' הללו, אנחנו בעצם מראים שאנחנו שומרים על קשר עם בורא עולם.
לא רק כשאנחנו מתפללים או לומדים תורה, אלא לכל אורך היום!
בכל תנועה שלנו ובכל פעולה שהיא, אנחנו תמיד בודקים אותה, באופן אינסטינקטיבי, אם היא 'מסתדרת' עם ההלכה או לא, וכך אנחנו דבוקים בקדוש ברוך הוא יומם ולילה.

לפיכך הרבה לנו הקדוש ברוך הוא תורה ומצוות.