לאן נעלמה ההתלהבות שהייתה לי

לאן נעלמה ההתלהבות שהייתה לי כשהתחלתי לחזור בתשובה

שאלה:

כבוד הרב, יש לי שאלה

אני בן 22 וכבר תקופה שלכשנה אני בהליך חזרה בתשובה

האמת שאני מרגיש כל יום שאני מתקדם עוד ועוד, אבל חסר לי ה'אורות' הגבוהים שהיה לי בהתחלה

אז שאלתי היא לאן נעלמה ההתלהבות שהייתה לי כשהתחלתי לחזור בתשובה?

תומר, חולון

 

תשובה:

מאת: הרב יעקב שטיר

אני שמח על הצלחתך לשוב בתשובה. אך אתה חייב לדעת כי התופעה מוכרת וידועה, שמי שחוזר בתשובה, מרגיש בתחילת דרכו התלהבות עצומה, הרגשות רוחניות עילאיות, שמחה וסיפוק רב. אך לאחר תקופה אותן הרגשות מתמעטות, ומתחילים להרגיש יותר קושי עם ההתמודדויות שיש בתהליך הנפלא של חזרה בתשובה.

ההסבר לתופעה זו היא שהקב"ה שקירב אותנו אליו, רוצה להראות לנו בתחילה איזה תענוג גדול יש להולך בדרך התורה ולאיזו התעלות נפלאה ניתן להגיע. התקופה הנפלאה הזו יכולה לתת כוח ועידוד למשך כל החיים, ולחזק את עומק השאיפות הטובות שבתוך הלב.

אך מכיוון שלא בכך מתקיימת תכלית ביאת האדם לעולם, שהרי "אדם לעמל יולד" (איוב ה', ז'), דהיינו לעמול בעבודת השם מתוך התאמצות והתגברות על הקשיים והמניעות, מגיע גם הזמן שבו מפסיקים להרגיש את הרוממות הנזכרת.

במצב כזה, שבו אדם מרגיש קשיים וניסיונות, אם זוכים להמשיך לעבוד את ה' יתברך ולא נופלים לזרועות הייאוש, מתקדמים מאד מאד בעליה הרוחנית. למרות שקשה לחוש את ההתקדמות הזו בתקופת ה"חושך", מכל מקום ההתקדמות וודאי נעשית. לאחר חלוף ימי הקושי, האדם יוכל להרגיש את עצמו עומד במקום רוחני יותר גבוה מהיכן שהוא היה קודם.

גם עם ישראל, בזמן שהם יצאו ממצרים והגיעו לים סוף, שם נבקע להם הים, הם הגיעו לדרגות רוחניות גבוהות ביותר, כתוב בחז"ל שבשעת קריעת ים סוף ראתה שפחה על הים את התגלות ה' באופן שאפילו הנביא יחזקאל בן בוזי לא זכה לראות.

בהמשך, במעמד הר סיני, מבואר בחז"ל שפסקה מעם ישראל זוהמת הנחש מחטא אדם הראשון והם זכו לחזור למדרגה של אדם הראשון קודם חטא עץ הדעת.

אך כידוע, מיד לאחר מעמד הר סיני נשלחו לעם ישראל ניסיונות קשים ומרים. הניסיון הראשון היה ניסיון חטא העגל, ואח"כ לכל אורך הליכתם במדבר סיני, היו להם עוד ניסיונות. אכן, בסופו של דבר עם ישראל בכללותו זכה להתעלות רוחנית גדולה, וזכה להכנס לארץ הקדושה, לארץ ישראל.

כן הוא הדבר אצל כל אחד מאתנו. אצל אלו שנולדו בבתים המקיימים בהידור את המצוות, ישנם הרבה שבימי הבחרות, כשעדיין צעירים ממש לימים, מרגישים התלהבות ומשיכה עצומה לתורה ולעבודת השם, אך במשך הזמן המשיכה וההתלהבות פוחתת.

אצל בעלי התשובה, בתחילת הליכתם בדרך התורה כפי שהוזכר, הם מרגישים את ההתלהבות הזו.

אך בכדי להגיע לתכלית האמיתית שלנו, לטרקלין הנפלא והמפואר שמחכה לנו בעזרת ה' יתברך, צריכים קודם לעבור קשיים וניסיונות בפרוזדור.

יש לזכור שגם בזמן שנמצאים בפרוזדור ומרגישים חשכות, זהו לא מצב תמידי. תמיד יש עלויות ומורדות, ימים יותר טובים וימים יותר קשים. כל אדם העובד את ה' זוכה גם לזמנים מרוממים ומוארים.

אם נחזיק מעמד, וגם כשאנו לא מסוגלים לעשות גדולות ונצורות כפי שעשינו בימים שבהם היה לנו יותר קל, בכל זאת נשתדל להמשיך ולעבוד את ה' לפי היכולת ולפי מה שאנו מסוגלים לעשות באותה עת, נעשה בכך את המוטל עלינו, וזה דבר חשוב מאד מאד. אין לשער ולתאר את התועלת הגדולה שתצמח לנו מכך ואת דברים הגדולים שנזכה להם בזכות זאת. סוף כל סוף אנחנו רוצים ומשתדלים לעשות את רצון אבינו שבשמים, וזה מה שבאמת חשוב, וזה באמת מה שמעלה אותנו ומביא לנו את כל הטובות הנפלאות להן אנו יכולים לזכות.

דבר נוסף אשר חשוב מאד לומר, הוא שככל שהאמונה במציאות והנהגת ה' יתברך, בחשיבותן של המצוות, בגדלות נשמת האדם והזכויות הרבות שיש לו, תתחזק אצלנו יותר ותחדור יותר עמוק לתוך לבנו, כך יהיה לנו יותר קל, נהיה יותר שמחים, ונרגיש יותר את הנועם והמתיקות של התורה הקדושה והחיים בכלל.

שיהיה לך בהצלחה גדולה בהמשך הדרך..