למה לי לא מתרחשים ניסים?

סיפור מדהים שמסופר בספר ה'זוהר' הקדוש, מפיו של הרב יצחק פנגר

הוא ישב והתנמנם על בליטה בצלע ההר, כשנחש ארסי התקרב אליו בזחילה איטית ודרוכה. סדקים נפערו בשן הסלע ועוד רגע הוא קורס אל התהום.

אתה עומד שם, מביט אליו מרחוק, ובטוח שעוד רגע הוא מת. כל מה שנשאר לשאול זה מה יהרוג אותו קודם? הנפילה אל התהום או הכשת הנחש?

אתה מנסה לסמן לו מרחוק שייזהר… אבל הוא ישן.. לא שם לב שאתה קיים בכלל.

מה עושים? איך מצילים אותו?

אין שום דרך בעולם לעזור לו. הוא גמור. אתה יכול רק לעמוד מנגד ולרעות בעיניים קרועות לרווחה, לחזות באסון מרחוק. להגיע אליו בוודאי לא תספיק לפני הנחש.

אל תשכח שתמיד יכולים לקרות ניסים. אולי הנחש יתחרט ויפנה לכיוון אחר? או יבוא חתול ויגן עליו מפני הנחש? אולי שן הסלע לא תקרוס בסופו של דבר אל התהום?