לראות את הענווה והפשטות בחייו של הרב שטיינמן זה היה פשוט מוסר מזוקק

מלקולם הונליין, מנהיג וועידת נשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב מספר על פגישותיו עם גדולי ישראל

מלקולם (יצחק) הונליין, מנהיג וועידת נשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב, או בתוארו הרשמי – סגן יו"ר ביצועי של הוועידה, הוא אחד המנהיגים היהודיים הבולטים בעולם. במסגרת תפקידו, הוא ממלא לאורך השנים שליחויות רגישות ומעורב במו"מ ובדיונים מורכבים וחשאיים ביותר, במטרה לקדם נושאים יהודיים שונים העומדים על הפרק – בארה"ב, במערב בכלל ובמדינות ערב.

אחרי יותר מ-30 שנה בתפקיד מנהיג הוועידה ותקופה ארוכה עוד יותר כשליח ציבור של העם היהודי, הונליין מתרווח על הספה ומנסה לתמצת בכמה מילים את התחושה שלו לאחר התקופה הממושכת במשבצת הרגישה, ולקראת העתיד – עליו הוא מסתער בכל המרץ: "בורא עולם זיכה אותי למלא שליחויות רבות לטובת עם ישראל, וכל עוד יוסיף וייתן לי כוח – אמשיך בס"ד לפעול ולעבוד למען העם היהודי".

"לא יכולתי לישון בשבת"

יהודים בכל רחבי העולם חבים חוב של הכרת הטוב למלקולם הונליין. בשקט, בחשאיות ובמסירות אין קץ  הוא התגייס לאורך השנים לעזור ליהודים ולקהילות יהודיות שונות שנקלעו למצוקה. בזמנו, היה אחד הפעילים הבולטים למען אחינו היהודים שמאחורי מסך הברזל בברית המועצות. הוא פעל ללא לאות למענם, תוך שהוא הופך עולמות.

הונליין: "אנשים בוטחים בגדולי ישראל, נועצים בהם ומחכים למוצא פיהם בכל נושא שהוא. לעניות דעתי, יש חוסר הערכה להנהגה העצומה של גדולי ישראל ולמאמץ הרב שהם מקדישים למען כלל ישראל. כל אחד רוצה לקבל ברכה, להיכנס לראש הישיבה, לאדמו"ר או לרב. התמונה הכוללת היא הרבה יותר מזה; זאת דאגה צרופה לכלל ישראל – החל מנושאים פעוטים ביותר ועד לנושאים הרי גורל. יש חוסר מודעות באשר לאחריות העצומה המוטלת על גדולי ישראל".

לפני כשמונה שנים נפגש הונליין לראשונה עם הגאון רבי אהרן לייב שטיינמן זכרונו לברכה: "נכנסתי לחדרו של ראש הישיבה ופשוט נדהמתי מדמותו הקורנת על רקע הפשטות הזועקת של הבית הקטן. ראש הישיבה קיבל אותי בחום רב, ושוחח אתי ארוכות על שלל נושאים חשובים העומדים בראש סדר היום של יהדות ארצות הברית".

מטבע הדברים, מנהיג וועידת הנשיאים נדרש להכרעות לא פשוטות. במהלך פגישתו עם מרן ראש הישיבה זצוק"ל, ביקש הונליין את עצתו בנוגע לנושאים חשובים שעלו על שולחנו: "דיברנו על אמריקה, על הבית הלבן ועל הנשיא דאז ברק אובמה. מטבע הדברים, אני לא חושב שכדי לפרט על מה שדובר, ומה שנאמר על ידו. ראש הישיבה לחץ את ידיי בחום וקיבל אותי במאור פנים מיוחד. אחרי שהסתיימה שיחתנו, התקיימה תפילת מנחה".

כשהוא מוסיף ומדבר על ראש הישיבה, מתקשה בן שיחתנו להסתיר את התפעלותו ולהביע את געגועיו: "לראות את הענווה והפשטות בחייו של הרב שטיינמן זצוק"ל זה היה פשוט מוסר מזוקק. הרגשה מיוחדת ותחושה של קשר עמוק. בביקור השני שלי בביתו, דיברנו גם על כל מיני נושאים מדיניים-פוליטיים ובקשתי את עצתו.

"באותה העת הנכד שלי היה חולה מאוד. ביקשתי מראש הישיבה ברכה לרפואתה ושיתפלל עליו. 'אל תדאג, יהיה בסדר', הוא אמר לי. כמה שבועות לאחר מכן, סיפרתי לו שהמצב לא טוב. הבדיקות היו רעות מאוד, והרופאים היו פסימיים. והוא חזר ואמר: 'אל תדאג, יהיה בסדר. יש לי את השם שלו בסידור ואני מתפלל עליו'. וכך היה. מצבו הלך והשתפר, ובחסדי שמים הוא הבריא. כיום הוא בחור ישיבה אנרגטי".

'מדבר שלמה זלמן'

מנהיג ועידת הנשיאים מספר כי לפני שפגש את הנשיא אסד בזמנו, נכנס להאדמו"ר מבעלזא שליט"א וקיבל את ברכתו: "נכנסתי לאדמו"ר לפני הנסיעה ומקשתי את ברכתו ועצתו. הוא שאל אותי את כל השאלות הנכונות והעניק לי עצות חשובות מאוד שסייעו לי במשימתי".

בהזדמנות אחרת, כפי שהוא מתאר, נרעש לחלוטין כשהגאון רבי שלמה זלמן אויערבאך זצוק"ל טלפן אליו על מנת לשאול אותו בנוגע לנושא כלשהו: "הטלפון בבית צלצל ואשתי הרימה. על הקו היה מרן הגרש"ז. 'מדבר שלמה זלמן', כך אמר. הוא ביקש לשוחח אתי. הייתי המום לגמרי. בכזאת פשטות, בנעימות וללא כל גינונים. מרן הגרש"ז רצה לשאול אותי בנוגע לנושא הקשור לתחום עיסוקי ופשוט התקשר כדי להתייעץ. הפשטות הזאת היא גדלות שאין שנייה שלה".

כשהמנהיג היהודי-אמריקני רב העוצמה מוסיף ומדבר על גדולי ישראל, ההתלהבות שלו גוברת מרגע לרגע: "לפני כמה שנים השאתי את בתי. הגאון רבי נתן צבי פינקל זצוק"ל, ראש ישיבת מיר, הגיע לחתונה. הייתי המום. לא חשבתי בכלל שיבוא. זאת הייתה טרחה עצומה עבורו. אבל הרב פינקל רצה להביע את הכרת תודתו והגיע לחתונה במאמצים עליאיים, כשהוא ישוב בכיסא גלגלים. ולא רק זאת: הוא אף התעקש להיכנס למעגל הרוקדים, לקום מהכיסא ולרקוד אתנו… זה היה מרגש מאוד. לא יכול להיות לימוד גדול יותר מזה על הצורך להכיר טובה. זה היה השיעור המופלא ביותר שחוויתי".

גם ממרחק של עשרות שנים, סגן יו"ר וועידת הנשיאים עדיין מתרפק בחום על ימי לימודיו בישיבה: "הגעתי לבית המדרש של הישיבה בפילדלפיה כבר בגיל צעיר מאוד. לאחר הבר מצווה שלי, לפני למעלה מ-50 שנה. הייתי מגיע לשם ללמוד עם בחורים מבוגרים. אני זוכר את ראש הישיבה, הגאון הגדול רבי אליהו שווי, יושב בבית המדרש ולומד.

"לאחר מכן, כשהיה ראש הישיבה שלי, זכיתי להכיר אותו מקרוב. הוא היה דמות מיוחדת ביותר, איש אמת, אדם ישיר ומהיר מחשבה. הגר"א שווי היה מגיע מיד לנקודה הנכונה, מלא אנרגיה ומסירות נפש. הוא היה מנהיג אמיתי. ראשי הישיבות וגדולי ישראל, הם מנהיגים אמיתיים של העם היהודי, וכולנו צריכים ללמוד מהם ולשאוף לחסות בצילם".

 

[מתוך 'יתד השבוע' – מוסף חול המועד סוכות תשע"ט]