איך מפרישים חלה?

אם את אופה עוגה בבית, את חייבת בהפרשת חלה? איך עושים את זה בפועל? ולמה בכלל צריך להפריש חלה? המדריך המלא!!

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

כשאופים עוגה בבית, או לחם, בכמות מסויימת של קמח, יש חובה מהתורה להפריש חלק מהעיסה. אחרת, העיסה כולה נאסרת באכילה באיסור חמור ביותר.

בימינו שורפים את ה'חלה' שהופרשה מהעיסה, ואם התנאים אינם מאפשרים להדליק מדורה קטנה ולשרוף את הבצק, עוטפים אותו בשתי שקיות קשורות היטב וזורקים לפח האשפה.

כמובן שאסור לאכול מהבצק שהופרש כ'חלה', וזהו חטא חמור שעונשו 'כרת' חלילה וחס.

אך בואו נתחיל להבין מה עושים ואיך עושים:

מצות הפרשת חלה היא מצוה מהתורה כאחת מ-24 מתנות שנותנים לכהן, וכך כותבת לנו התורה הקדושה בספר במדבר בפרק ט"ו:

"וַיְדַבֵּר אדני אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: בְּבוֹאֲכֶם אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי מֵבִיא אֶתְכֶם שָׁמָּה. וְהָיָה בַּאֲכָלְכֶם מִלֶּחֶם הָאָרֶץ תָּרִימוּ תְרוּמָה לַאדני. רֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה כִּתְרוּמַת גֹּרֶן כֵּן תָּרִימוּ אֹתָהּ. מֵרֵאשִׁית עֲרִיסוֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לה' תְּרוּמָה לְדוֹרוֹתֵיכֶם".

במילה 'עריסותיכם' המובאת בפסוקי התורה הללו, הכוונה על עיסת בצק. ואילו 'חלה' זאת חתיכת הבצק.

את החלה המופרשת מהעיסה, יש לתת לכהן.

הכהן צריך להיות טהור כשהוא אוכל את 'מתנות הכהונה' הניתנות לו, ולכן בימינו לא נותנים אותה לכהן, כי אין בנמצא כהן שיכול לומר על עצמו שהוא טהור.

זאת, משום שאין לנו אפר פרה אדומה שבאמצעותו אפשר להיטהר מטומאת מת, ולכן כולנו בחזקת 'טמאי מת'.

זאת הסיבה שבימינו שורפים את ה'חלה' שהופרשה מהעיסה, ואם התנאים אינם מאפשרים להדליק מדורה קטנה ולשרוף את הבצק, עוטפים אותו בשתי שקיות קשורות היטב וזורקים לפח האשפה.

כמובן שאסור לאכול מהבצק שהופרש כ'חלה', וזהו חטא חמור שעונשו 'כרת' חלילה וחס.

 

מתי צריך להפריש חלה?

כדי שעיסת בצק תתחייב בהפרשת חלה, יש כמה כללי בסיס:

 

  • כמה קמח?

העיסה צריכה להיות עם 'שיעור' – כמות, כך שהקמח ששימש להכנתה הוא במשקל של לפחות 1,560 גרם (אלף חמש מאות ושישים גרם).

אם הכמות של הקמח קטנה יותר, אין צורך להפריש חלה, אבל ממידת החסידות כדאי להדר ולהפריש חלה גם מעיסה שהוכנה מכמות של קילו וחצי ואפילו קילו ומאתיים גרמים – אלא שבמקרה זה אין לברך את הברכה שאומרים על הפרשת חלה.

על בצק שהוכן מפחות מקילו ומאתיים גרם קמח, אין צורך בכלל להפריש חלה.

נדגיש: המשקל שהזכרנו מדבר על כמות הקמח, עוד לפני שהוכנסו לעיסה המים והתבלינים. אם הקמח לבדו שוקל פחות מהשיעור האמור, אנחנו לא מתייחסים אליו ככזה החייב בהפרשת חלה, גם אם לאחר הוספת המים משקלו גבוה בהרבה מ-1,560 גרם.

 

  • לאיזו מטרה?

החיוב בהפרשת חלה הוא רק על עיסה שנועדה לאפייה.

אם הכנתם עיסה של סופגניות ואתם מתכוונים לטגן אותן בשמו עמוק, אין צורך להפריש חלה, אבל עדיף להפריש מעט מהבצק בלי ברכה, כי יש דעה בהלכה שגם מבצק כזה צריך להפריש, ואנחנו משתדלים לקיים את המצוה לפי כל השיטות, גם אם אנחנו לא פוסקים כמותן להלכה.

גם בצק שנועד לבישול, לטיגון במחבת או לייבוש (כמו בצק של איטריות) פטור מהפרשת חלה.

 

  • איזה סוג קמח?

החובה להפריש 'חלה' נוהגת רק בבצק שהוכן מקמח של אחד מ'חמשת מיני דגן': חיטה, שעורה, שיבולת שועל, כוסמין ושיפון.

 

  • איזה סוג בצק?

אנחנו צריכים להפריש חלה מכל בצק של 'בלילה עבה', כלומר בצק יציב שעומד בפני עצמו גם אם לא נחזיק אותו בתוך קערה או כלי אחר.

אם זאת 'בלילה רכה' – בצק נוזלי, אין צורך להפריש ממנו חלה.

גם אם הבצק משמש לאפיית עוגה או עוגיות, אנחנו צריכים להפריש ממנו חלה.

 

  • מי חייב בהפרשת חלה?

כל יהודי שבבעלותו בצק העומד בתנאים האמורים, במשקל המתאים, בבלילה עבה, ושנועד לאפיה.

החיוב מוטל על נשים ועל גברים כאחד, ובכל זאת, הפרשת חלה נחשבת למצווה נשית, משום שבדרך כלל מי שאופה את הלחם והעוגות בבית הן הנשים.

 

  • מתי מפרישים?

עדיף להפריש את החלה מהעיסה כשהיא בשלמותה, עוד לפני שמחלקים אותה ולפני שלב האפיה.

עם זאת, מי ששכח להפריש חלה, יכול לעשות זאת לאחר החלוקה, אם כל חתיכות הבצק נמצאות בכלי אחד.

כשאין בנמצא כלי גדול מספיק להכניס את כל החלות או כיכרות הלחם יחד, אפשר להניח אותם על גבי מפה, ולקבל את המפה כלפי מעלה, כך שכל פיסות הבצק תהיינה צרורות יחד, ואז לבצע את הפרשת החלה עם ברכה.

את אותו הדבר אפשר לעשות גם אחרי האפיה, להכניס לסל אחד או לצרור יחד במפה, ולהפריש חלה עם ברכה.

 

  • איך עושים את זה בפועל?

בעיקרון היו נוהגים להפריש כמות של 1/24 מהבצק, ונותנים לכהן, אך מאחר וכיום אנחנו לא נותנים את החלה שהופרשה לכהן אלא שורפים או משליכים אותה, אין צורך להקפיד על הכמות, ואפשר להפריש גם חתיכה קטנה מהבצק.

מרימים את החתיכה ומברכים (נוהגים לברך בעמידה):

הברכה כמנהג הספרדים ובני עדות המזרח:

בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲֹשֶר קִדְֹּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִיֹש חַלָּה תְרוּמָה.

 

הברכה כמנהג האשכנזים:

בָּרוּךְ אַתָּה אדני אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲֹשֶר קִדְֹּשָנוּ בְּמִצְוֹתָיו, וְצִיוָּנוּ לְהַפְרִיֹש חַלָּה מִן הָעִיסָה.

 

את החלה שהופרשה, עדיף לשרוף, ואם אי אפשר, יש לעטוף אותה בשתי עטיפות, ולהשליך לאשפה.

כאמור לעיל: אסור לאכול את החלה שהופרשה!!

 

נהוג לומר מיד לאחר קיום מצוות הפרשת חלה את התפילה הבאה:

 

יהי רצון מלפניך, אדני אלוהינו ואלוהי אבותינו, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, ותן חלקנו בתורתך, ושם נעבדך ביראה כימי עולם וכשנים קדמוניות. וערבה לאדני מנחת יהודה וירושלים, כימי עולם וכשנים קדמוניות.

יהי רצון מלפניך, אדני אלוהינו ואלוהי אבותינו, שהמצווה של הפרשת חלה תחשב כאלו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה, ותחשב הרמת החלה שאני מרימה, כמו הקורבן שהוקרב על המזבח שנתקבל ברצון.

וכמו שלפנים הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה לכפרה לעוונותיי, ואז אהיה כאלו נולדתי מחדש נקיה מחטא ועוון, ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים (עם בעלי וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה.

ומהשפעתה של מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ושתתקבל מצוות חלה כאלו נתתיה לכהן. וכשם שאני מקיימת מצוות חלה בכל לב, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן.

 

מדריך לקליעת חלה מארבעה גלילים: