הרבי מבקש כוס קפה? הוא מעולם לא ביקש דבר לעצמו!!

מאת: יעקב א. לוסטיגמן

 

הצדיק הקדוש רבי אהרן מבעלז, התגורר לאחר השואה הנוראה בתל אביב, וסביבו התגבשה חצר חסידית תוססת ופעילה.

הרבי מעולם לא ביקש דבר לעצמו, הוא כמעט לא אכל ושתה, ורק לאחר שהזכירו לו כמה וכמה פעמים שעליו לאכול משהו כדי להחיות את נפשו, היה טועם מעט מהאוכל שהוגש לפניו.

את ימיו היה מעביר בתפילות משתפכות שנבעו מעומקה של הנפש, בלימוד תורה מתוך תבערה פנימית של אש האהבה שהיתה יוקדת בלבו לבורא העולם, וכן בקבלת אנשים רבים שהגיעו אליו כדי שייעץ להם ויאציל עליהם מברכותיו הטהורות.

באחת הפעם קרא האדמו"ר למזכירו האישי, וביקש ממנו בלשון רכה ונעימה שיכין לו כוס קפה.

המזכיר עמד נדהם!

הרבי מבקש קפה?

איך זה ייתכן?

הוא מעולם לא ביקש דבר לעצמו.

אפילו מים הוא שותה רק אחרי שמפצירים בו פעמים רבות.

קפה הוא מבקש? זה לא הגיוני!

אבל הוא לא אמר דבר, אלא פנה על עקבותיו ומיהר למלא את בקשתו של הרב.

בעודו פוסע נמרצות אל מחוץ לחדר, שמע את קולו החלוש של הרבי שהוסיף אחריו: "תשתדל בבקשה שהקפה יצא טעים", אמר לו.

עכשיו זה כבר באמת היה חסר כל הגיון: הרבי מעולם לא דיבר על 'טעים'. הוא אף פעם לא התעניין בטעמם של המאכלים או המשקים שהוגשו לפניו. גופו היה מזוכך כל כך ורוחני כל כך, שהוא בכלל לא הרגיש טעם גשמי באוכל.

המזכיר חשב להזמין רופא…

הוא היה בטוח שמשהו לא בסדר עם האדמו"ר.

אבל קודם כל הוא צריך למלא את תפקידו ולהכין את הקפה.

ואכן, כעבור דקותיים כבר עמד קפה חם ומהביל על שולחנו של הרב.

רק אז נפתרה התעלומה…

"קח את הקפה הזה בבקשה ליעקב, שיושב כעת בבית המדרש ולומד שם", אמר הרבי.

המזכיר הבין שהקפה לא היה עבור האדמו"ר, אם כך הכל ברור ומובן. השאלה היא רק למה החליט הרב פתאום לדואג כל כך לעקב שלומד בבית המדרש…

עברו דקותיים נוספות והפעם הונחה כוס הקפה על שולחנו של יעקב.

הוא הרים את עיניו מהגמרא, והופתע לגלות שאת הקפה הכין לו לא אחר מאשר מזכירו של האדמו"ר.

  • "תודה רבה, תודה רבה. אבל מה קרה? לכבוד מה זכיתי שתכין לי קפה?".
  • האדמו"ר הורה לי להכין לך קפה.

עכשיו היה זה תורו של יעקב להיות המום. הוא החזיק את ראשו בין ידיו, כלא מאמין. "אוי ואבוי. איזה בושות", אמר בקול.

  • מה בושות? זה כבוד גדול. האדמו"ר שלח אותי להכין לך קפה!
  • בוודאי שזה כבוד גדול… העניין הוא שהרבי לא סתם של לי את הקפה. אני פשוט הסתובבתי מקודם במבואה של בית המדרש, ודיברתי לעצמי בקול… אמרתי לעצמי "אחח אילו רק היה לי עכשיו קפה חם וטעים…".

מיד שמתי לב שהרבי עומד שם, וקיוויתי שהוא לא שמע אותי… איזה לא נעים… הרבי שמע אותי היטב, ולא רק שמע, אלא גם החליט להיענות לבקשתי… ואני סתם דיברתי לעצמי. בחיים לא הייתי מעז להטריח את הרבי הקדוש שידאג לי לכוס קפה…