אני לא גונב, לא מרמה, חי בשלום עם כולם… האם משהו לא בסדר? למה אני צריך את כל הדברים הדתיים?

כבוד הרב, שלום

יש לי שאלה שקצת מציקה לי

בעיקרון אני איני אדם דתי, אמנם אני לא מתפלל, לא מניח תפילין, לא שומר שבת, אבל אני בן אדם טוב וערכי – לא גונב, לא מרמה, חי בשלום עם כולם….

האם משהו לא בסדר? למה אני צריך את כל הדברים הדתיים?

מושיקו עפולה

 

שלום למושיקו

שאלתך היא שאלה שנשאלת הרבה ע"י אנשים, שבאמת רוצים לעשות טוב, אך לא ממש מבינים את הדרך

עבורך, אצטט בעניין זה מתוך מאמר של רבי בן ציון מוצפי, בדיוק לנושא זה

וכך הוא כותב:

'אנשים שדעתם קלה מנסים להצדיק את עצמם ואומרים "בבין אדם לחברו אני בסדר גמור, וזה העיקר'

ומה עם בין אדם למקום?

"אהה, על זה הקב"ה מוותר…" 'עפר לפיו'

אומר רבינו בחיי, זהו שנאמר: "ותשחת הארץ לפני האלוקים ותמלא הארץ חמס" – מי שעוזב את הקב"ה חושב שהוא יכול להיות מוסרי בלי תורה, אבל מהר מאוד הוא מגיע למדרגת "ותמלא הארץ חמס".

אי אפשר להיות 'מוסרי' בלי התורה.

לפני כמאה שנה, הגרמנים הארורים נחשבו לאומה המתורבתת ביותר בעולם. הם היו הנימוסיים ביותר, וכביכול 'אנשי דרך ארץ'. לבסוף, הם היו הרוצחים הנתעבים והשפלים ביותר שקמו מאז ומעולם, ללמדך שאין מוסריות בלי תורה.

כבר אמר אברהם אבינו ע"ה: "רק אין יראת אלוקים במקום הזה והרגוני" (בראשית כ, יא). אי אפשר שתהיה דרך ארץ בלי יראת אלוקים. כאשר אין יראת אלוקים, בני אדם מגיעים מהר מאוד לגזל ולרצח ולכל מעשי התועבה.

(מתוך הספר דורש ציון, פרשת נח)