עבדו את ה'! בשמחה!

ישבתי היום בכיסאי בעבודה, ושמעתי מבית הספר שמול משרדי שירים וריקודים. איזה כיף לילדים שם, חשבתי לעצמי, פורים קטן היום.
לקולות הצהלות והמוזיקה, המשכתי להרהר ביני לבין עצמי – האופי של כולנו בתקופת הילדות הוא אופי שמח. אך ארועים שונים במהלך החיים גורמים לנו לעיתים לעצב, ובמקרים קיצוניים אפילו לדיכאון. כיצד ניתן לחזור לשמחת חיים?
שמחת חיים – מהווה מרכיב בסיסי ביהדות: "עבדו את ה'", איך? "בשמחה".
קל מאוד לדקלם את זה, אבל לעיתים, קשה מאוד להרגיש את זה.
כל אדם במהלך חייו חווה כל מיני מצבים. יש מצבים של שמחה, הצלחה, אושר. ויש גם להיפך חלילה: אכזבות, תסכולים, חרדות. כשאנו במצב של הצלחה, פשוט וקל להיות שם, לשהות שם, להנות ולהתעצם. כל השאלה היא – איך אנו יכולים להעצים את עצמינו, כשאנו במצבים פחות נחמדים ואפילו כואבים?
שמעתי פעם הרצאה ובה הועלו כמה סגולות לשמחת חיים:
1. אתרוג – לאתרוג יש השפעה סגולית שמכניסה לאדם שמחת חיים.
למה? מה הקשר? מבחינה רוחנית: המקביל של הלב מעולם הצומח – זה האתרוג.
לכן לאתרוג יש השפעה על הלב. כשאדם מרגיש עצוב בלב, יש לו השפעה טובה.
(אפשר לבשל אותו, הוא נהפך למתוק. וזה משפיע לטובה. בפרט אתרוג שבושל בחג הסוכות.)
2. סעודת מלווה מלכה.
בליל שבת אנחנו מקבלים את השבת. שרים לכה דודי ומכניסים את השבת.
במוצאי שבת – עושים מלווה מלכה. מלווים את השבת ביציאתה.
הרבה סגולות יש בסעודה זו. אחת הסגולות – להכניס לאדם שמחת חיים ולבטל עצבות ודיכאון.
וכדאי לומר: זו סעודה של דוד המלך. כדאי גם לשתות קצת מים חמים בסעודה זו. ולומר: חמין במוצאי שבת – רפואה. (זוהר).
3. תהילים. להגיד 2 פרקי תהילים: פרק ק"ב בתהילים ופרק ל. לצורך שמחה צריך לקרוא דווקא את הסדר הזה. קודם קב – לשפוך את שיחו לפני ה' (אגב, זה גם המלצה של פסיכולוגים ופסיכיאטרים – גם אם אתה לא מאמין תתפלל לה' וזה יעזור לך, מעניין לבדוק מהיכן הם שואבים את זה), ואז אח"כ פרק ל: מזמור שיר… "ארומימך ה' כי דיליתני."

אז, נקבל את הסגולות, נשתמש בהם בעת הצורך, ושיהיה לכולנו " אפריילאך פורים קטן"