השודדים כפתו אותו ואת אשתו, ואימו על חייהם אם לא יגלו את מקומה של הכספת שבביתם.

סיפור יחודי שסיפר מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל

מעלת הצדקה גדולה עד מאד, וכבר אמר שלמה המלך ע"ה (משלי י, ב): "וצדקה תציל ממות".
בענין זה מביא רבינו עובדיה יוסף זצ"ל מעשה מפלא בספרו "מאור ישראל " (עמוד קצא) על מר דב אורנשטיין, האיש שעל שמו נקראים "בתי אורנשטיין" בשכונת גאלה בירושלים. המעשה ארע לפני יותר ממאה שנה, ומעשה שהיה כך היה:
מר אורנשטיין היה עשיר גדול ונדיב לב. כל עני שהיה בא לפניו, קבל ממנו נדבה בעין יפה.
בעירו גר תלמיד חכם עני מרוד, שבתו התארסה בשעה טובה ומצלחת, ומועד החתנה קרב ובא. הוא התחיב לתת לה נדוניה, אך לא היתה בידו פרוטה לפרטה.
במהלך נסיונותיו לגיס כספים, הציעו לו שינסה את מזלו אצל נדיב הלב מר דב אורנשטיין, וכך, באמת, עשה: הוא סר לביתו, דפק על דלת ביתו המפארת, והלה קבלו בסבר פנים יפות.
הוא החל לגולל באזניו את מצבו הקשה, ובסיעתא דשמיא נשא חן בעיניו, ומר אורנשטיין הסכים לשלם לו את כל הוצאות החתנה. אולם תנאי אחד התנה: שגם הוא יזמן להשתתף בשמחה.
אותו תלמיד חכם – שנדהם מנדיבות לבו של העשיר – הבטיח, תוך כדי שהוא מרעיף עליו ברכות חמות, שכמובן, הוא לא ישכח להזמינו לחתנה.
מה נאמר ומה נדבר? ההכנות הקדחתניות לחתנה, העסוקים הרבים, הטרדה והלחץ, גרמו לכך שהתלמיד חכם שכח להזמין את העשיר.
רק לאחר שהסתימה החפה והתחילו הרקודים – נזכר…
הוא הרגיש נורא ואים על העול המחפיר שעשה…
ללא שהיות – עצר את הרקודים, ובקש מהמזמנים שיתלוו אליו, עם תפים וחצוצרות, אל ביתו של העשיר, כדי להזמינו להשתתף בשמחה. "טוב מאחר מלא כלום", אמר לעצמו…
כשהגיעו לבית הם ראו מחזה מזעזע: מר אורנשטיין ואשתו היו כפותים בידיהם וברגליהם למטה, כשהם כמעט ללא רוח חיים.
מר אורנשטיין ספר שנכנסו שודדים לביתם, כפתו אותו ואת אשתו, ואימו על חייהם אם לא יגלו את מקומה של הכספת שבביתם.
בלית ברירה הוא נאלץ לגלות להם את המקום, והם החלו לרוקן את תכולתה: זהב וכסף, תכשיטים ויהלומים.
השודדים תכננו שלאחר שיסימו את מלאכתם, הם יהרגו את מר אורנשטיין ואשתו כדי שהללו לא ילשינו עליהם למשטרה.
לפתע, בעודם ממלאים את שקיהם, שמעו קולות של תפים ומחולות, וסברו שהמשטרה הכינה להם מארב, והיא בדרכה לתפס אותם… מיד עזבו את הכל, ונסו בבהלה כל עוד רוחם בם, בידים ריקות.
התברר כי חייו, חיי אשתו, וכל ממונו נצלו בזכות מעשה הצדקה שעשה!

(מתוך הספר משכני אחריך, שמות. שיחות מהגאון רבי ראובן אלבז שליט"א)