הגדול מחברו יצרו גדול ממנו

ביקש יעקב לישב בשלוה-אמר הקדוש ברוך הוא: לא דיין של צדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא, עוד הם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה? קפץ עליו רוגזו של יוסף.

ויש להבין: וכי צרות עין יש לפניו יתברך, חס ושלום? ומה בכך שהצדיק יהנה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, ובפרט שהלא יש מצוות שמגיע לאדם לאכול פרותיהן בעולם הזה מלבד הקרן השמורה לו לעולם הבא?

ועוד יותר קשה: מה נפשך, אם מגיע היה ליעקב אבינו לסבול עבור חטאיו, אם כן, יש לו לסבול צער מחמת עוונותיו. אולם כאן משמע, שהסיבה שרצה הקב"ה שיסבול עוד יעקב אבינו, עליו השלום, רק מצד "לא דין מה שמתוקן להם לעולם הבא" וכו'. כלומר, כולם מודים שאין לו ליעקב אבינו, עליו השלום, סיבה לסבול מחמת עוון, אלא רק מחמת לא דין לצדיקים מה שמתוקן להם וכו', אתמהא.

 

אלא ההסבר הוא כך:

האדם הוא בעל בחירה להיות צדיק כמשה רבנו, עליו השלום, או רשע כירובעם, כמבואר ברמב"ם, ומראש חוזה השם יתברך לאיזו מדרגה גדולה יכול להגיע אדם זה באם ילך בדרך הטוב ויגביר בבחירתו את הטוב על הרע, ובהתאם לכך מתקין לו הקדוש ברוך הוא עולם הבא,

ולפי זה נבין דברי המדרש. הקדוש ברוך הוא ראה בחוכמתו יתברך, שעל הצד שיעמוד יעקב אבינו במקסימום נסיונות צריך לקבל עולם הבא במידה מסוימת גדולה ומכובדת, וראה הקדוש ברוך הוא שעדין לא מילא יעקב אבינו את המכסה הדרושה בעמידת נסיונותיו עד עתה כדי לזכות לעולם הבא הגדול והמכובד הראוי לו. לכן לתועלתו,

אמר הקדוש ברוך הוא: לא דין לצדיקים מה שמתוקן להם לעולם הבא? כלומר, לא דין בנסיונותיהם ומעשיהם הטובים לזכות כדי להגיע למה שמתוקן להם לעולם הבא ועוד יושבים כאן בשלוה?! מיד קפץ עליו רוגזו של יוסף. עוד נסיונות, עוד יסורים להשלמת המכסה לזכות לגמול הגדול המעותד להם.

לכן, אל ילאה לב המתנסה בנסיונות לרוב, ואל יפול בראותו כי נסיונותיו רבים משל חבריו, כי מי יודע אם לא מה שמתוקן לו לעולם הבא גדול משלהם, והם למה שמתוקן להם כבר כיסו, ולכן יושבים בשלוה בעולם הזה. ואילו הוא-למה שמתוקן לו יותר-צריך להתנסות עוד, ואולי עד יום מותו.