חודש אלול – מה זה, ומה אנחנו אמורים לעשות עם זה?

שופר

החודש העברי השישי למניין חודשי השנה. אלול הוא החודש השישי מהחודשים העבריים הנמנים מניסן. בחודש אלול 29 ימים. מקור שמו של חודש זה הוא בשפה הארמית ומשמעותו עונת הקציר. חז"ל מביאים גם רמש בשמו של החודש להיותו חודש הרחמים וסליחות בראשי התיבות של אלול אני לדודי ודודי לי. חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, בגללקרא עוד...

החודש העברי השישי למניין חודשי השנה.

אלול הוא החודש השישי מהחודשים העבריים הנמנים מניסן.

בחודש אלול 29 ימים.

מקור שמו של חודש זה הוא בשפה הארמית ומשמעותו עונת הקציר.

חז"ל מביאים גם רמש בשמו של החודש להיותו חודש הרחמים וסליחות בראשי התיבות של אלול אני לדודי ודודי לי.

חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, בגלל שבראש חודש אלול עלה משה להר סיני לקבל את לוחות הברית (בפעם השניה).

הוא שהה שם ארבעים יום שהסתיימו בי' בתשרי – יום הכיפורים.

 

מנהגי חודש אלול

בימים אלו נהג כל עם ישראל בצום ובתענית, עד שביום הכיפורים נסלח להם חטא העגל.

ימים אלו נקבעו לדורות כימי רצון ורחמים, וכהכנה לעשרת ימי תשובה המתחילים בראש השנה ומסתיימים ביום הכיפורים.

בגלל שעשרת ימי תשובה הם ימי דין ומשפט, מרבים בחודש אלול במעשים טובים, במתן צדקה לעניים ומוסדות תורה וחסד ובעריכת חשבון הנפש על החטאים שעשינו במהלך השנה החולפת ובשנים הקודמות.

כל זאת כדי שנזכה ונצא זכאים בדין שיתקיים בראש השנה וייחתם ביום הכיפורים.

ראוי לכל אדם שיקבל על עצמו קבלה טובה, איזו מצוה ממצוות התורה שהוא יתחזק בה מכאן ולהבא.
מצווה זו תשמש לו כסנגור ביום הדין, וככל שהאדם מרבה לקיים מצוות ומתרחק מחטאים, כך יבוא למשפט הגדול של ראש השנה כשהוא מוכן בצורה טובה יותר.

כמו כן מרבים בתפילה, ורבים נוהגים לומר פעמיים את ספר התהילים במהלך חודש אלול, וכל המוסיף מוסיפים לן מן השמים.

 

בני עדות המזרח משכימים לקום מדי יום במהלך חודש זה לאמירת סליחות.

בני אשכנז משכימים לאמירת סליחות החל ממוצאי שבת שלפני ראש השנה. מלבד אם חל ראש השנה בימים ב' או ג' ואין ממוצאי שבת עד ראש השנה לפחות ארבעה ימים, אז, מתחילים לומר סליחות במוצאי שבת, שבוע קודם לכן.

נוהגים לתקוע בשופר במשך חודש אלול בתפילת שחרית, כדי להזכיר את ההתעוררות לתשובה.

כמו כן אומרים בחודש אלול את פרק התהילים 'לדוד ה' אורי וישעי' אחרי תפילת שחרית ומנחה.

ויש שנוהגים לומר לאחר תפילת שחרית וערבית.