פרשת השבוע

מבחן האמונה

בכל פעם שמזדמן לי להגיע עם רכבי למוסך… אני מסתבך… את רכבי מבקש המוסכניק להעלות מעלה על מנת לטפל בתקלהקרא עוד...

הרב והעשיר

שריפה פרצה בעיירה, כילתה את בתיה, ותושביה נותרו חסרי קורת גג. רב המקום נחלץ לעזרה ויצא לדרך כדי לנדוד מעירקרא עוד...

120 שנות המתנה

עשרות שנים המתין בורא עולם לחזרתם בתשובה של רשעי דור המבול, ברחמים במתינות ובאורך רוח ממתין הבורא לברואיו שיעשו תשובה בכל יום

"עד עלות השחר"

שלוש התפילות שאנו מתפללים בכל יום מכוונות כנגד שלושת האבות. אברהם תיקן את תפילת שחרית, יצחק תיקן את תפילת מנחה ויעקב תיקן את תפילת ערבית

הגנב הקטן

הילד לא הלך בדרכי אביו ואמו, אף לא בדרכי אחיו ואחיותיו, הוא פרש מן הדרך… המועדונים והפאבים היו מנת חלקוקרא עוד...

משה וחזון העתיד

משה רבינו מסיים את נאומו המשתרע על פני ספר "דברים". הוא גמר להציב לפניהם את האתגר הלאומי הגדול: להקים בארץקרא עוד...

מי נח

האדם נתבע ממרום לחוש ברגש אחריות רב כלפי הזולת, להתפלל על אחיו האובד ולהשתדל בטובתו עד שובו אל אביו

צנצנת המן

צנצנת המן ארבעים שנות ההליכה במדבר היוו בית ספר ללימוד פרנסה. המן בירידתו, דרך לקיטתו והניסים שנלוו אליו, לימד אתקרא עוד...

לא – לחינוך במהלכים דרסטיים

אין מקום לביצוע מהלכים דרסטיים [עזים, נמרצים] בענייני חינוך, יש ליצור תהליכים אשר יש בכוחם להביא לתוצאה רצויה. התהליכים - מתמשכים וארוכים, טווח הצפייה לתוצאה אינו מיידי בדרך כלל.

"סדר עיון" – על מה ולמה ?

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:  אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹקרא עוד...

ההבטחה שהתקיימה

בסוף ימי בית המקדש השני היה בארץ יישוב גדול של נכרים, אולם הוא החזיק מעמד רק כל עוד היה בארץ גם יישוב יהודי גדול.

לא מסובב את הראש

דממה בבית המשפט. השופט מכחכח בגרונו, בעוד רגע יפתח את משפטו של הרוצח המפורסם ביותר במחוז. עורך דינו של הנאשםקרא עוד...

החיפזון מהשטן!

מה היה קורה אם בני ישראל היו ממתינים מספר שעות לפני שהתחילו לייצר להם אלוהים מזהב? לא היה קורה כלום!

הציצית כתזכורת

הציצית היא הפריט האחד והיחיד במלתחתנו שהתורה קובעת את צורתו. חכמי המדרש הבינו שבציצית קיים אלמנט הצלה. "משל לאחד שהיהקרא עוד...

חזק חזק ונתחזק – – –

נכון שזה נחמד שפרשת השבוע מלאה בסיפורים מעניינים? לא פרשות ״משעממות״ כמו בספר ויקרא למשל. תסכימו איתי שהרבה יותר נחמד ככה. אבל למה בעצם?