פרשת קדושים

המגל והקרדום

כלום הצו "לא תקום ולא תטור", פירושו, שעל האדם לוותר על זכויותיו? וכיצד באמת ניתן להתגבר על רגשות הנקמה? לכאורה, הפרשה דורשת מאיתנו דפוסי התנהגות כמעט לא בתחום היכולת האנושית. היא מציגה לפנינו נורמות של תגובה, הנוגדות את הספונטאניות שבן דורנו שר לה שירי תהילה. במבט ראשון הן נראות כדרישה להיכנע לאלימות, כשעל האדם שנעשהקרא עוד...

לדון לכף זכות

מפתיעה היא העובדה שפעולה זו, לדון לכף זכות, מכונה בתורה "צדק" – "בצדק תשפוט עמיתך" (ויקרא י"ט, ט"ו). וכי מי שדן לכף חובה הינו צודק פחות ממי שדן לכף זכות? מדוע קו הצדק מחייב לדון את האדם שעשה אותם לכף זכות? התורה מצווה אותנו לדון את האדם לכף זכות, ולא את מעשיו. המשנה: "והוי דןקרא עוד...

"ואהבת לרעך כמוך" – כלל גדול בתורה

"ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא י"ט, י"ח), הוא אחד הפסוקים המוכרים ביותר. בתודעת רבים הוא ידוע כסיסמה נאה שראוי לקשט בה את הכתלים. למעשה, זוהי מצוה המחייבת כל אדם לא פחות משמירת שבת, הנחת תפילין, נטילת לולב בסוכות או אכילת מצה בפסח. כיון שמדובר במצוה שהיא מתחום "חובות הלבבות", עולה השאלה: כיצד ניתן לצוות על רגשותקרא עוד...

להניס את הצללים

באחת הערים חי אדם חריג במעשיו. שיגעון דבק בו. החליט שנושא הוא כד חרס על ראשו. היה הולך בזהירות, שומר על שיווי משקל, שלא יפול הכד ויישבר. מתיישב בזהירות, אוכל כשראשו זקוף, מגיש את הכף לפיו באיטיות. עד מהרה הפך אויל זה ללעג ולשנינה, לקלס ולתמיהה, ובעיקר לרחמים. כי היה זה שיגעון בעליל. באחד הימיםקרא עוד...

כפית של זכות

לפני קרוב למאה וחמישים שנה היתה המערכה נטושה סביב הצורך בהכרה ממשלתית ביהדות האורתודוכסית בהונגריה. בראש המערכה ניצב הרב שמואל בנימין סופר, המכונה על שם ספרו ה"כתב סופר". לאחר שהצליח להשיג הכרה ממשלתית ביהדות האורתודוכסית בהונגריה, עמד וכינס את מנהיגיה, רבניה וחכמיה, במטרה לחזק ולגבש את שורותיה של היהדות הנאמנה. סלתה ושמנה של יהדות הונגריהקרא עוד...

"קדש ורחץ"

לאחר חג הפסח אנו סופרים את ספירת העומר. ימים אלו שימשו לאחר יציאת בני ישראל ממצרים כימי הטהרות והתקרבות אל מעמד הר סיני. מן הראוי לייחד מילות הסבר על אודות צעדי התקרבות אלו אל ה' ואל תורתו. כאשר אדם מעוניין להכנס להיכלו של מלך, יש לכך כללים ומגבלות. עליו לקבוע שעה בה יהיו מוכנים לקבלו,קרא עוד...

בתוך המולת החיים

עמי תבל עיטרו בהילת ה"קדוש" את הנזיר המתבודד במנזר מרוחק ואת הפאקיר השקוע במדיטציה לסוגיה על אחת מפסגות ההימלאיה. אולם לא כן גורסת היהדות. כל מעשיו של היהודי, הכוללים זהירות במאכלות אסורות, התרחקות מכל מגע מטמא ועבודת הקרבנות, רק מקרבים אותו אל גבול הקדושה. היא עצמה, כלומר הקדושה עצמה, היא עימות עם עצמו, עימות שכולוקרא עוד...

עצה הגונה ל"עוור"

מה פשוט יותר מן הצווי האנושי – "לפני עוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד)? וכי קיים אדם כה חסר לב המסוגל להטעות עיוור אומלל בדרכו? אולם הפסוק עמוק ורחב הרבה מעבר למשמעותו הגלויה. ההלכה והקדושה היהודית דלו מתוכו עשרות סוגים של "עיוורון": "מהו לפני עיוור – לפני סומא בדבר. היה נוטל ממך עצה, אלקרא עוד...

שני חוטים בבגד

בימינו הפך המושג "שעטנז", סמל לכל עירבוביה, כינוי לפריעת סדרים בעולם. מקורו באיסור זה של טוויית שני חוטים (לפחות) – חוט אחד פשתן וחוט אחד צמר, יחד בתוך אריג אחד. "ובגד כלאיים שעטנז לא יעלה עליך" (ויקרא י"ט, י"ט). לכאורה, אין לאיסור השעטנז משמעות גלויה לעין. לא ניתן לדמותו לחוקי המוסר והחברה של התורה. לכאורה,קרא עוד...

עיוורון במסחר בנשק

הפסוק "לפני עיוור לא תתן מכשול" (ויקרא י"ט, י"ד) מהווה את אחד החיבורים, היוצרים את מרקם האדם הקדוש בישראל. מרקם המושתת ברובו על בניית יחס מזוקק ונעלה כלפי הזולת ברמות איכות, שהן מעבר למינימום המקובל על החברה האנושית. לכן, לא ייתכן שפשוטו של כתוב הוא כל הסברו. לא ייתכן, שאות הכבוד "קדוש" יוענק לאדם שלאקרא עוד...

גבוה, מעל למלאכים

פרשת השבוע שלנו פותחת במצווה "קדושים תהיו". מהי ה'קדושה' הזו שעליה מדברת התורה וכיצד אנו מסוגלים להגיע אליה? התורה מספקת לנו דרכים שונות להגיע לקדושה, כשהעיקרית בהן, היא שמירה על כללי הכשרות. תארו לעצמכם שאתם נמצאים בחוץ לארץ, לחופשה קצרה ואתם עוברים ליד מסעדה יפה, שמציעה לכם מנה גדולה ומפתה של בשר חזיר צלוי ועודקרא עוד...

קו עימות חדש

"קדשים תהיו כי קדוש אני ה' " (ויקרא יט, ב) בפרשיות הקודמות "כיסינו" כמעט את כל מערכות "התרגילים", הבאות לאלף את הגוף האדם ולהשליט עליו את השכל, ההכרה והמוסר. עתה, דורשת פרשתנו "תוספת מאמץ". ואלו הן מילות הפתיחה: "קדושים תהיו, כי קדוש אני ה'…" (ויקרא יט, ב). היינו רואים במילים אלו תוצאה ולא דרישה, סוףקרא עוד...

כסף נקי ומבורך

חמשה פסוקים בתורה, פרק שלם בתלמוד, תשעה עשר סימנים ב"שולחן ערוך", ובידנו, כל הידיעות הבסיסיות על איסור התורה ששמו: ריבית או בלשון הכתוב: "לא תקח מאתו נשך ותרבית, ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך" (ויקרא כה, לו) אין לאיסור זה כל בסיס כלכלי. אין כל סיבה משקית לאסור את הזכות ליהנות מהשכרת כסף, כשם שלא נאסרתקרא עוד...

"ואהבת לרעך כמוך – אני ה'"

"ואהבת לרעך כמוך – אני ה'" לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ אֲנִי ד': לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ד': אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם וּבֶגֶד כִּלְאַיִםקרא עוד...

פרשת קדושים להורדה

להורדת פרשת השבוע בגרסת הדפסה וההפטרה – לחץ כאן >>> פרשת קדושים [פרק י"ט] א. וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: ב. דַּבֵּר אֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: ג. אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם: ד. אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֱלִילִים וֵאלֹהֵי מַסֵּכָה לֹא תַעֲשׂוּקרא עוד...