בקהילות רבות נוהגים לתת 'זכר למחצית השקל', ביום הפורים או בסמוך לו, ומקיימים את המנהג הזה, שמוזכר גם בספרי ההלכה, באמצעות נתינת מטבע של חצי שקל. יש נוהגים לתת שלושה חצאי שקלים. מקור המנהג הוא במצווה מיוחדת שהיתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים – פעם בשנה, במהלך חודש דר, היה צריך כל יהודי לתרוםקרא עוד...
קריאת פרשת זכור היא חובה מן התורה, ולכן יכוונו הקורא והשומעים לצאת ידי חובת המצווה שהיא לזכור ולא לשכוח את אשר עשה לנו עמלק, ומחמת כך נצטווינו למחות את שמו. לכן ראוי שהרב או הגבאי יעוררו את הקהל לפני הקריאה. יש להוציא את ספר התורה היותר מהודר לצורך קריאת פרשת זכור. כדי לצאת ידי חובתקרא עוד...
ראשית, גיבורי הסיפור בקצרה: גיבורי הסיפור המרכזי של מגילת אסתר הם ללא ספק מלך פרס אחשוורוש, יועצו המן, המלכה הטריה אסתר ובן דודה מרדכי היהודי. אחשוורוש משדרג את מעמדו של המן ומעניק לו סמכויות שלטון במדינה, המן לוקח את זה כמה צעדים קדימה ומחליט לממש את חלומו משכבר – השמדה המונית של העם היהודיקרא עוד...
מצוות 'משתה ושמחה', ביום הפורים היא מצווה הכתובה במפורש במגילת אסתר, ואכן מקפידים בכל תפוצות ישראל לקיים אותה ככתבה וכלשונה. את הסעודה יש לערוך דווקא ביום הפורים, ולא בליל פורים. שמנה הוא לכל אורך היום, ואפשר ליטול ידיים לסעודה גם בשעות אחר הצהרים, אבל כדאי להקפיד שרוב הסעודה תהיה במהלך הפורים, ולא אחרי ששוקעת החמה.קרא עוד...
נהגו לתת בתענית אסתר זכר למחצית השקל שהיה ניתן בזמן שבית המקדש היה קיים. ושיעורו: * למנהג הספרדים: שווי מחצית השקל היינו שווי 10 גרם כסף.* למנהג האשכנזים: שלש מטבעות של 1/2 שקל זכר לג' תרומות שבפרשה. ואם הוסיף לתת עוד שווי מחצית השקל – אשריו וטוב לו. ונותנים עבור כל בן מגיל 13 שנה.קרא עוד...
יום הפורים הוא יום קדוש ונשגב. זהו יום שבו אין מקום להוללות ולהתנהגות פרועה ברחובות העיר. עלינו לשמוח, לחגוג בראש חוצות, אבל לעשות זאת בעדינות המתבקשת מיהודי ירא שמים. בספרי החסידות זוכה יום הפורים לייחס מיוחד, ונקבע כ"עת רצון" – כלומר זמן שבו התפילות שאנו מתפללים, מתקבלות לרצון לפני בורא העולם. חשוב לזכור שהתפילה חשובהקרא עוד...
מקרא מגילה היא אחת ממצוותיו של חג הפורים, שעל פיה יש לקרוא בחג זה את מגילת אסתר, בלילה וביום, למטרת פרסום הנס, והודיה עליו. מקור המצווהמבין ארבע מצוות החג, זו המצווה היחידה שאינה מפורשת במגילה. חז"ל פירשו את הפסוק "והימים האלה נזכרים ונעשים" כמצווה לקרוא את המגילה, בדומה לפסוקים אחרים שעוסקים בזכירה. מדיני המצווהפרטים רביםקרא עוד...
