פרשת משפטים

נא להתרחק!

הדעה הקדומה והנגיעה האישית הן אויבותיה הגדולות של האמת. אדם מרכיב לעיניו משקפיים מן הסוג האמור, והן מערפלות את מראות החיים ומסלפות את המציאות האובייקטיבית. והגרוע מכול, שכלל אינו חש בכך. נדמה לו שדבריו, השקפותיו והגיגיו משקפים את האמת הצרופה, האחת והיחידה שאין בלתה. בעיני עצמו הוא פועל כראוי בלי לחוש באינטרסים הצרים והאישיים הדוחפיםקרא עוד...

משפטי צדק

אין מדינה מתוקנת בעולם שאין בה מערכת משפט. המערכת כוללת בתי משפט, שופטים ומקומות שבהם לומדים ומשתלמים בענייני משפט. במקביל, בכל המדינות המתוקנות קיימים בתי מחוקקים שיושבים בהם מנהיגים ומלומדים הקובעים את חוקי המדינה. והנה, למרות קיומה של מערכת מסועפת זו, אין כל השוואה בין משפטי התורה לבין משפטים שנקבעו על ידי בני אנוש. כלקרא עוד...

עבדות בת ימינו

כה מרומם היה מעמד הר סיני, כה מפעימה היתה קבלת התורה. ההר הבוער באש עד לב השמים, חושך, ענן וערפל. קול השופר, אש הלפידים, עמודי האור, לגיונות המלאכים. שבעת הרקיעים נפתחו לפני בני ישראל, והם השיגו את הנעשה בבריאה כולה. במעמד נשגב זה ניתנה לנו התורה, כשלפני כולם נפרשו תרי"ג המצוות המקיפות את כל חייקרא עוד...

משפטו של גנב

הדין הראשון המובא בפרשה הוא דינו של עבד עברי. מדובר באדם שנכשל בעוון גניבה. כידוע, עונשו הוא תשלומי כפל. עונש זה עושה את הגניבה לבלתי משתלמת. יש להניח שגנב אשר חויב להחזיר את הגניבה ולשלם כפל, יימנע מלעשות זאת שוב בעתיד. כאשר אין לו ממה לשלם, הוא נמכר לעבד. לפי החוקים הרווחים כיום בעולם, נידוןקרא עוד...

מילים שכאלה

"ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם" (שמות כא, א) יש מילים בפרשתנו, הנותנות את הטון ומעניקות לה צבע וניחוח מיוחד. זו, לכאורה, פרשה פרוזאית מאד, העוסקת ב"זוטות" שבחיים. תוכנה אינו מורכב מסיפורי נסים, מסעות או מעמדות נשגבים, דוגמת הפרשיות הקודמות. היא, לעומתן, עסוקה בהנחת היסודות החברתיים למדינה, העתידה לקום ביום, בו יתנערו בני ישראל מאבק המדברקרא עוד...

על מכונית חונה… על חמור כורע…

הויכוח הקולני פרץ לפנות ערב, כאשר סגרו את המשרדים בעיר, והכל נהרו הביתה אל הפרברים. מר פלוני מיהר אל מכוניתו, אשר חנתה על מגרש ריק, אותו גילה למזלו הגדול בשעות המאבק על החנייה  בבוקר. להפתעתו הרבה חיכה לו ליד המכונית בעל המגרש הזועם: – סלח לי אדוני, הקביל את פניו, מי הרשה לך להחנות אתקרא עוד...

שקספיר! לא למדת תורה!

יותר מארבע מאות שנה חלפו מאז יצר 'וילאם שקספיר' את דמותו של "הסוחר מונציה" – יהודי בשם 'שיילוק'אשר מלווה כסף ל'אנטוניו'הנוצרי. דמותו מעוררת האנטישמיות של שיילוק אמנם לא הייתה ולא נבראה, אך הפכה בעיני שונאי ישראל לסמל של יהודי המוצץ דם וכסף. במשך מאות השנים האחרונות זכה המחזה לאין ספור תגובות הן מצד אנטישמים שצידדוקרא עוד...

"סדר עיון" – על מה ולמה ?

וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם: כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם:  אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ: אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה וְיָלְדָה לּוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ: (כ"א א') מיליוני סברות נאמרו ונכתבו על הגיונה של התורה,קרא עוד...

כבודו של גנב

בפרשה שזורות מילים המוליכות גלי חום אנושי אל לב החוקים. מילים המצביעות על התעניינות החוק גם באדם הניצב מאחורי המעשים שנעשו - אם באדם החוטא, אם באדם הנפגע.

חוק ההלוואה הצמודה

כדי ללמדנו את חובת ההלוואה, כתבה התורה: "אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנושה" (שמות כ"ב, כ"ד). די במחצית משפט זה שינוסח כך: "הלווה כסף את העני, ולא תהיה לו כנושה". המילים הנוספות יוצרות מנגינת רקע אנושית למצווה עצמה. היהודי, שהפסוק מופנה אליו, מכיר מיד את מקומו בחברה. הוא לומדקרא עוד...