ראש השנה

 יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה עד אחרי חצות היום. ולמנהג הספרדים משלימים את התענית. בערב ראש השנה מרבים בנתינת צדקה לעניים, וכן מרבים בסליחות ובתחנונים. אין תוקעים בשופר ביום זה – כדי להפסיק בין תקיעות של מנהג לתקיעות של חובה. מתרחצים ומסתפרים ונוהגים לטבול במקוה לכבוד יום הדין. לובשים בגדים נאים ולבנים. וכתוב בירושלמיקרא עוד...

ובחודש השביעי באחד לחודש מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו יום תרועה יהיה לכם (במדבר כט)

צום גדליה יום רביעי ג' בתשרי תש"פ 02/10/2019

נוהגים שלא לישון בשני הימים של ראש השנה ובעיקר לא לפני חצות היום כי הישן בראש השנה – מזלו ישן. היושב בטל –דומה לישן. נוהגים לומר את כל ספר התהילים בראש השנה. ויש נוהגים לגמור פעמיים את התהילים, שבתהילים יש 150 פרקים, ופעמיים 150 = 300 ובגימטריה "כַּפֵּר".

'תשליך' הוא מנהג המתקיים ביום הראשון של ראש השנה אחר הצהריים, ליד מקור מים.

השופר הוא כלי נשיפה עשוי מקרן חלולה של חיה בעלת קרניים. בימי קדם שימש השופר ככלי להשמעת רעש להודעות והתרעה. ביהדות השופר הוא תשמיש מצווה המשמש לקיום מצוות תקיעת שופר בראש השנה וככזה הפך לסמל יהודי.

קיצור שולחן ערוך - סימן קכט