ראש השנה

באותו רגע חשבתי לעצמי, כי הנה זה הרגע של הניסיון שלי... התגברתי עד מאוד ולא יצאתי משלוות הנפש לכעוס על המצב כלל וכלל.

הנך מוזמן למשפט בפני בית הדין הגבוה ביום א׳ תשרי תשע״ו, בראש ההרכב יעמוד הקדוש ברוך הוא ולפניו הקטגורים והסנגורים. נא להצטייד בשופר ובמעשים טובים

ביום הדין אנחנו מבקשים מהקב״ה לפתוח מיד במשפט. מדוע? ואיך זה קשור לכך שבתקיעת שופר פשוטה אנו הופכים את המשפט מדין לרחמים?

האם אנו אכן בשלים למצב שבו נהיה עבדים למלכותו יתברך?

איזו מצווה מקיימים במשחק כדורגל??

נותרו רק ימים ספורים עד ליום הדין של ראש השנה. איך נכנסים לאווירת הימים הנוראים? איך מתכוננים כראוי לימי המשפט? ומה שהכי חשוב – איך דואגים לכך שהימים הללו יעברו עלינו בצורה משמעותית, ולא כעוד תאריך סתמי על לוח השנה?

הרב אהרן כהן מרבני ׳אחינו׳: ״גם אדם לא דתי יכול להתכונן לקראת יום הדין. כל אחד צריך לשאוף לשפר את המצב הרוחני שלו לפני ראש השנה״.

בראש השנה צריכים לדאוג מאימת הדין או לשמוח בשמחת החג?

כמה מילים על המצווה העיקרית של ראש השנה

זעקתו הקדמונית של השופר מבטאת את המהות העמוקה ביותר של אדם, המהות שמילים לבדן אינן יכולות לגעת בה.

על ההרים הגבוהים וצעדים הקטנים בדרך אל התשובה.

ראש השנה הוא יום בו אנו חוגגים את מלכותו של בורא העולם.

אם יביט אדם מעבר לכתפו אל השנה החולפת ודאי יזכר בכל המאורעות שקרו בעולם ואת הקורות אותו בפרט.

אין שמחה גדולה יותר מתשובה מוצלחת לשאלות ״מי אתה? ומה מייחד אותך מכל מי שאי פעם חי או אי פעם יחיה?״

בכל שנה אנו מברכים ״שנה טובה״ אך המצב נשאר כשהיה. האם עלינו לשנות את הברכה? או אולי אפילו להפסיק לברך? – או שאולי אנחנו שוכחים לצרף משהו לברכה...

למפעל ״שופרות ישראל״ מגיעים רבנים נשואי פנים, בעלי תקיעה וגבאי בית הכנסת, כדי לבחור בעצמם את השופר המובחר שבאמצעותו יקיימו את מצוות תקיעת שופר ביום תרועה- ראש השנה.

עשרה ימים, שיכולים להיות מנותקים, גבוהים, נישאים מעל כל חיי היום יום. עשרה ימים הרגליים כמו מאליהם נישאות טפח ויותר מעל פני הקרקע, והשלווה המתלווה אליהם מאירה את הנשמה