דעות

קל מאוד להיות ״רוחני״ לבד על ההרים, אך האתגר הרבה יותר גדול כשמתמודדים עם טרדות היומיום.

מצוות חליצה קשורה עם מצוות ייבום. אישה שמת בעלה כשאין לו בן, זקוקה ליבם, היא קשורה לאחי בעלה המת כדי שהבן הראשון שיוולד לה מאחי בעלה ׳יקום על שם אחיו המת׳.

והאמת, בלתי שום ספק כלל, שאם היה העולם כולו, מקצה עד קצהו, פנוי ח״ו אף רגע אחת ממש מהעסק וההתבוננות שלנו בתורה, ברגע היו נחרבים כל העולמות

הרב אהרן לוי נאלץ לנטוש את דירתו בשל זעם שכניו הגויים. אבל רגע לפני, הוא קפץ לסבב פרידה ולקח משם כמה פריטים מוכרים

גם היחס האנושי והמתחשב אל העבד הקדים את העולם המערבי באלפי שנים!

בעל ״חובת הלבבות״ כבר כתב בלהג והיתול על הכופרים בבריאת העולם, הטוענים כאילו כל הבריאה המופלאה נוצרה מאליה.

היכן נמצאת הבגרות האמיתית – ביכולת לענות בצורה נכונה על כך וכך שאלות במתמטיקה או ביכולת לדבוק בערך המוסרי של אמירת אמת?

וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם: וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אוֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָאָרֶץ: (י״ג כ״ה)

כמה שנים אחרי שנולדתי, אבא שלי פגש בזר, הוקסם מהכריזמה שלו ותוך זמן קצר הזמין אותו להתגורר יחד עם משפחתנו.

שמירת העיניים היא העמוד המרכזי שעליו עומדת דמותו הרוחנית של כל יהודי. השל"ה הקדוש הבטיח לתלמידיו כי אילו ישמרו על עיניהם ופיותיהם, יזכו להגיע למדרגות של קדושה גבוהות ונאצלות. מפני שבאברים אלו תלויה עיקר טהרתו וקדושתו של אדם.   מרן רבי אליהו לאפיאן זצ"ל התבטא כי בחורים צעירים יכולים להגיע במשך זמן קצר, אם רקקרא עוד...

כל שנה אנחנו זוכרים וכל שנה אנחנו מייקרים, מעריכים ומתגעגעים, אבל כל שנה גם מתווספים שמות חדשים והמספרים רק עולים, השנה נעשה משהו אמיתי!

הרוגע לא ישוב לחיי חילוניה של קריית יובל גם אם יוקמו אך ורק עמודי עירוב בלתי נראים ובתי כנסת מעופפים. הם שונאים חרדים. נקודה. הם רועדים מהשחור בעיניים ולכן יתנכלו לכל דבר שבקדושה. אם יוסרו העמודים, הרי שהטענות יעברו לדבר אחר והעבריינות רק תגבר. הצדק לא ישוב לפסיקות בג״ץ גם אם יבינו מהו גיור ומדוע. גם לשיטתם העכשווית, אין סיבה לתקצב את הרפורמים ודומיהם.

אתה שב הביתה לקראת סוף היום, העומס והלחץ התישו אותך, מתרווח סוף סוף על הספה, מרים את הרגליים, מדליק את המזגן, ואז מגיע הרגע שאתה מחכה לו כבר מתחילת היום: אתה מדליק עם השלט את המערכת המשובחת ומאזין ברוגע ובכיף למוזיקה האהובה עליך.

מדוע ״נמאס לך״? למה אינך שבע רצון? איך זה שאתה מאוכזב? משום מה אתה חש ש״זה לא זה״?

כיצד ניבא הזוהר הקדוש כבר לפני כ - 2000 שנה את שפיכות הדמים על ארץ ישראל? ומתי יהיה שלום?

שנה שלמה הם מחכים לימים הללו, אותם הם מכנים בשם הכל- כך אהוב עליהם: ״חג שבוע הספר העברי״. ראו את ״עם הספר״ במיטבו.

במעלות קדושים וטהורים: הם מתו ׳׳רק בגלל שאנחנו יהודים׳׳. מה הם אומרים לנו?

מתוך יתד נאמן. יום חמישי כ״ו סיון

האם הרצונות שלנו הם אכן ׳׳שלנו׳׳? ומה עושים?

כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ: (כ״ג ט׳)

דו״ח האו״ם משמיץ את ישראל ואת צבאה ומציג אותם באור שקרי לחלוטין. זה מקומם! ומה עם העלילות השקריות שטופלת התקשורת על הציבור החרדי?