סיפורי צדיקים

בזכות השבת

מעשה-פלא שארע אצל ה״חפץ חיים״ זי״ע ושנרשם מפיו של עד-ראיה, הגאון רבי זלמן סורוצקין זצ״ל מלוצק

כולם יצאו לחופש. נשארתי לבד…

זה היה באחד מימי הקיץ. נכנס ר' שלום לבית הכנסת כדי למסור דרשה, אך בית הכנסת היה כמעט שומם. "מה קרה?" שאל, "חופש, קיץ. כולם נסעו להרים", השיבו לו הבודדים שנותרו.

ערך הרגע

כאשר הרבנית התנצלה פעם על האיחור הקל באומרה: "הרי אחרו להביא רק ברגע?" הגיב כאדם תמה על שתמהים: "וכי זוטרתא רגע תמים?!"

ליצר הרע לא איכפת

הקורא עיתון, אין יצה״ר משגר אליך לקוחות, כי מה איכפת לו אם תבלה את זמנך בקריאה?

ומה עם צער האשה?

הרבנים המתלוים, אף שהיו צעירים ממרן, התקשו להבין איך עומדים בעומס מאורעות שכזה, כשבין שיעור לשיעור ובין שיחת חיזוק למשנה, יש לעבור כברת דרך ארוכה בנסיעה ממושכת.

מעיל אחד, חמישה ילדים

וכך הלך בסופת השלגים המקפיאה, ברחובות שוממים מאדם, כשהוא עטוף במעיל ונעול במגפיים, והיא – מעיל דקיק לעורה, ונעלים מנוקבות לרגליה, אך ליבה בוער, יוקד באש קודש...

ביומו תתן שכרו

כדאי להיות מוכר רהיטים עשרות שנים בשביל רגע אחד כזה השוה רוחנית. ומסתבר ש... גם גשמית

הישועה באה בדרך לא טבעית!

״באותו רגע, נפתחו חלונות עזרת הנשים, והנשים, ביניהן גם נשות הגבאים, החלו צועקות בקול רם: ״איזו חוצפה נגד הרב!״

למי צריך להכיר תודה?

"בכל אותה תקופה ארוכה של סבל וייסורים קשים, כשהוא בסכנת חיים ועובד עבודות פרך ביערות סיביר, לא שכח הרב וידנפלד את הצורך להודות למי ששלח לו חבילת מזון"

בבית דין של מעלה פסקו: הניתוח יצליח

רבי יחיאל מיכל שטרן רב שכונת 'עזרת תורה' בירושלים מספר לכתב עיתון 'משפחה' אליעזר שולמן על סיפור היחלצותו מהמחלה הקשה עימה הוא מתמודד בזכות מעשה חסד שעשה לפני 42 שנה ולאחר שבעל המעשה נגלה אליו בחלום והודיעו: